כתבה |
עדותו של בהג'ת יאמן, פלסטיני שעבר עינויים תחת חקירת השב"כ. מתחילת 2001 ועד תחילת 2015 הוגשו כ-950 תלונות של קורבנות עינויים ליועץ המשפטי לממשלה עד לרגע זה לא נפתחה אפילו חקירה פלילית אחת. העדות הוקרנה כחלק מאירוע של הועד נגד עינויים. שפה: ערביתכתוביות: עברית(לתמלול הכתבה »)
בהג'ת יאמן: נחקרתי ישר לאחר מעצרי בשנת 2004 בכל מפגש נכחו בין שלושה לארבעה חוקרים. המספר הכולל של החוקרים אשר חקרו אשר חקרו אותי היה קרוב ל-18 חוקרים. כל סבב של חקירה צבאית ארך קרוב ל-20 שעות. המצב הנפשי והגופני במהלך החקירה היה מאוד קשה,במיוחד כי אתה סובל מכאבים כתוצאה מהחקירה שאתה עובר. בנוסף לזה, כשאתה נלקח לתא המעצר אתה ממשיך לסבול, מהכאבים שההם תוצאה ממה שעברת. כואב לך במשך כל הזמן. אחת משיטות החקירה הצבאיות הבולטות היא מה שנקרא "בננה" – "שבח". שימוש בתנוחת ה"שבח" אורך בין 20 ל-22 שעות ביממה. במהלך תנוחת ה"שבח", על הכיסא, החוקר מכה על הקיבה, ולוחץ על איבר המין. הידיים אזוקות מאחור, אזיקים נוספים קושרים את הרגליים – בנפרד אל רגלי הכיסא. כך שמרחק הראש מהרצפה הוא בין 20 ל-30 ס"מ. הכאבים לא ניתנים לאיור. הם כדקירות סכין בגב התחתון. נוסף על כך, יש את השיטה של מניעת שינה למשך כ-40 ימים, הם לקחו אותי לישון בצינוק למשך שעתיים וגם אז, הם השמיעו לי הקלטה של הצרחות שלי, מהעינויים שעברתי קודם, כדי שלא אצליח לישון במהלך השעתיים של המנוחה. מניעת השינה היא מבין השיטות הקשות, במיוחד כי היא אורכת לתקופות ממושכות. קרוב ל-40 ימים, האסיר לא יכול לישון במהלך החקירה. האדם מתחיל להגיד דברים מבלי שיהיה מודע להם, ומתחיל לחוות הזיות. אני סובל עכשיו באותו האופן שסבלתי כשיצאתי מהמרכז בפתח תקווה בשנת 2004, אני עדיין סובל כמו אז, אם לא יותר. אני סובל מפריצת דיסק בגב ובצוואר, מכאבים בכתפיים וברגליים, וכאבים בכל חלקי גופי. אני סובל כתוצאה מהחקירה עד היום. כן, ישנן השלכות נפשיות כתוצאה מהחקירה. לפעמים אני סובל מעצים פתאומיים ומכעס מיותר. דברים אלו לא מאפיינים אותי אך הם תוצאה של החקירה שעברתי.
הוספת תגובה לכתבה