מראה שחורה

תמלול הכתבה: מראה שחורה

יובל דור: למה לשבור שתיקה? כי אני עברתי תהליך בצבא. אני באתי ממקום עם מחשבה שאנו לא יכולים לעשות משהו לא בסדר כאילו מה - אנחנו מדינת ישראל, אנחנו עושים משהו רע? זה לא הגיוני. ואז אני הגעתי לשטחים וראיתי מה תכלס נעשה שם.
קריינות: לא די בכותרות ובכעסים שנצברו עד כה, יצאו שוברים שתיקה בסבב עדויות בתל אביב, שנמשך כ-5 שעות, העדויות הוקראו בין היתר ע"י דמויות ציבוריות. שוברים שתיקה נחושים להמשיך להציב לנו מראה שחורה מול הפרצוף.
יובל דור: זה לא מקרה נעים שיכנסו אליך באמצע הלילה הביתה - ופתאום הילדים שלך בוכים ומפוחדים וכולם מפוחדים ופשוט מרימים לך את כל הבית. לאט לאט אתה מבין שמשהו קורה שם באמת לא בסדר, אין שם באמת משהו שאתה מרגיש שעכשיו אני מגן על מדינת ישראל.
מפגין נגד שוברים שתיקה: שוברים שתיקה הוא ארגון אנטי צה"ל שפועל בארץ ישראל, במדינת ישראל, בעולם, כדי להכפיש להשמיץ, לזרוע שנאה.
גליה: אני חושבת קודם כל שזה חיילים שלנו שיש להם צורך לספר מה הם ראו ומה הם עשו, ומתנגש אצלם בפנים השליחות והמחויבות הלאומית שלהם עם המשימות הלא אנושיות שהם נדרשים לבצע.
חיים זעפרני: צה"ל הוא צבא מוסרי, הוא הצבא הכי מוסרי בעולם. כשבצה"ל קורה משהו לא תקין, וזה קורה בכל צבא, המערכת יודעת לטפל בזה, והיא מטפלת. חיילים נשלחו לכלא, חיילים הודחו מיחידות, חיילים הוצאו מהשרות. הטענה המרכזית שלי שהם שקרנים.
אורי ארז: לא, אני לא באמת חושב שיכול להיות דבר כזה כיבוש נאור. אתה חייב להשתמש בהמון אלימות כדי להחזיק כל כך הרבה אנשים במצב הלחוץ הזה. וכשלוחצים על אנשים - הם לוחצים בחזרה. וזה גורם לך ללחוץ עוד יותר חזק ועוד יותר אלימות ועוד יותר קשוח ועוד יותר אכזרי ועוד יותר חונק ואז הם מגיבים כי כל אחד, אף אחד לא רוצה להישאר חנוק.
כתבת: הארגון עצמו לא מייצר איזושהי אוירה של "יורים ובוכים"?
אביגיל קורמס: אז אני חושבת שממש לא, שצעד ראשון בשביל לסיים את הכיבוש - זה להנכיח אותו ולהביא לכך שהציבור בישראל יזכור שיש כיבוש ומה הכיבוש עושה לנו.
ראשל פלדמן: זה התקווה למוסר בארץ ישראל, שאנחנו עכשיו מאבדים את זה, לא רואים מה אנחנו עושים לאחר. האחר לא קיים והם אומרים לנו יש אחר הוא כאן והוא סובל בגללנו.
גליה: בכלל ביקורת עצמית היא דבר מאוד מאוד חשוב - לדמוקרטיה, לגוף, לבן אדם, ובטח לארגון גדול כמו מדינה.
קריינות: בין מקריאי העדויות היה גם בומה ענבר, אב שכול ליותם שנהרג בלבנון. בומה ביקש להקריא עדות של לוחם מגולני, כפי שהיה בנו.
בומה ענבר: פתאום אני מקבל את העדות הזאת, של בנאדם שמספר מה שקורה במחסום הזה, שהוא מספר איך הם התעללו בפלסטינאים וזה מחסום שנועד לפגוע במרקם החיים של הפלסטינאים. ואני כל הזמן יש לי בראש איך יותם היה מתמודד עם עמידה במחסום הזה, עם ההתמודדות עם אזרחים. וזה מה שמביא אותי היום הנה להקריא את העדות ואני מקריא את העדות בשמו, לא בשמי.

סוף תמלול הכתבה: מראה שחורה