תמלול הכתבה: האם יש מצור על עזה?

יואב: כן.
מארשה: יש מצור. אני לא אומרת שמוצדק או לא מוצדק, אבל יש מצור.
זיו: באיזשהו מקום כן אבל כאילו... אבל בגלל שני הצדדים זה נגרם ככה.
אלי: אני חושב שיש מצור, לחומרים שהם לא חומרים הומניטריים. זאת אומרת יש להם מלט, יש להם אוכל, יש להם מים.
עידן: אין להם נמל ואין לה שדה תעופה, וכל הסחורות שלהם עוברות דרך ישראל.
מרואיינת: יש מצור על עזה, אבל יש סיבה לזה, לא?
מארשה: זה צריך להיות סגור, אבל יש מקרים שצריך לפתוח אותו, ולהכניס איזה שהוא סחורה הומניטרית.
שלי: אנחנו לא נותנים להם דברים והם מסכנים.
מרואיינת: מה שלא מספקים להם זה חדירה של נשק, של טילים, של בומבות, שלא יפציצו אותנו.
אלי: הרי חומרים נכנסים דרך מחסומים שבשליטת ישראל. כל הזמן נכנסים לשם חומרים. לפי דעתי אם ישתמשו לחומרים שמעבירים להם לעזה בצורה מושכלת, הם לא ירגישו שום דבר.
מרואיינת: קודם כל להכיר במדינת ישראל.
מארשה: הם צריכים לבחור מישהו אחר מחמאס. לבחור איזשהו שלטון נורמלי.
שלי: לא יודעת, תקשורת, הפגנות עניינים.
סיוון: תקשורת ביניהם, תקשורת בינינו לביניהם.
זיו: כאילו, יותר לדבר על עליהם ופחות להאשים אותנו. יותר כאילו איכשהו לשים אותם במצב ולא למה זה קרה אלא מה אפשר לעשות.
מרואיין: זה משהו ברמת ההנהגה שהם צריכים לקבל החלטה שהם הולכים לכיוון כזה או אחר מן הסתם כדי שישראל תסיר את המצור.
יואב: לא יודע אם יש לה מה לעשות ואני לא יודע אם הם יכולים.
מרואיינת: כל עוד בעזה הם ירצו לעשות באמת שלום, ולא ילחמו ולא ישלחו טילים ולא יתחבאו מאחורי ילדים קטנים, אז לא יהיה מצור על עזה. לא תהיה שום סיבה.
מיכאל: פלסטינים צריכים להניח את הנשק, כמו שישראלים צריכים להניח את הנשק, ולפעול לקירוב. אין ברירה אחרת.
עידן: לדעתי יש שתי דרכים. או שהם ימשיכו במאבק המזויין שלהם, עד שזה יגיע למצב שלא תהיה לנו ברירה עם דעת הקהל העולמית. או שנדבר וככה לפתור את הבעיה.

סוף תמלול הכתבה: האם יש מצור על עזה?