תמלול הכתבה: תיקון עולם – התקשורת והמתקפה בסוריה
שלום, כאן ריצ'רד סילברסטין מהבלוג "תיקון עולם", מדבר אליכם באמצעות "הטלוויזיה החברתית".
בשישה ביולי, תקפה ישראל את אחת משיירות אספקת הנשק העיקריות של בשאר אסד מחוץ ללטקיה. המטרות היו טילי 'יוחאנט' נגד ספינות מתוצרת רוסיה, שחיזבאללה יכול להשתמש בהם כדי לתקוף את ספינות חיל הים הישראלי במהלך המלחמה הבאה בלבנון, ואני מבטיח לכם, תהיה אחת.
בתחילה לקחו המורדים הסורים אחריות על המתקפה, אבל אני ידעתי שזה לא כך כי מקור ישראלי חסוי אמר לי, שלא רק שישראל הייתה אחראית אלא שהיא גם תיאמה את המתקפה עם צבא סוריה החופשי, שארגן מבצע מקומי נגד כוחות הצבא על מנת להסיח את דעתם.
התקשורת העולמית התעלמה מהמקרה, אפילו ניסיתי להציע את הסיפור ל'בי בי סי' ואחרים ללא הצלחה. אז אם אתם קוראים או קראתם את הבלוג שלי היה לכם מידע בלעדי שלא התפרסם באף אמצעי תקשורת מרכזי למשך חמישה ימים.
התקשורת המרכזית בסוף אכן פרסמה שישראל תקפה בלטקיה, חמישה ימים אחרי שאני דיווחתי על כך. הפוסט שלי נכתב בשבעה ביולי, יום לאחר המתקפה, ואתמול בשלושה עשר ביולי 'סי אן אן' היו הראשונים לדווח שישראל הייתה אחראית על המתקפה, בהתבסס על מקור אנונימי מהפנטגון. הכתב שהעביר את הידיעה לא נתן קרדיט לפרסום הראשוני שדיווח על כך, 'תיקון עולם'. עמוס הראל כתב רשימה ל'הארץ' בה הוא אומר ש"ההתקפה בלטקיה עברה מתחת לרדאר", שזה שטויות כי הוא מתעלם מהדיווח שלי, לו הוא לא נותן קרדיט. ה'ניו יורק טיימס' גם הוא חזר על הדיווח מה'סי אן אן' ולא טרח לציין את עבודתי.
אתם צריכים לשאול את עצמכם, האם העיתונאים של התקשורת המרכזית עושים את עבודתם.
למה נדרש תג רשמי של עיתונאי כדי שייקחו אותך ברצינות?
זה צריך להוות שיעור לכל מי שרוצה לעקוב ברצינות אחר אירועים עולמיים. התקשורת המרכזית מציעה רק חצי מהסיפור ואפילו זה לא, וצריך לצרף מקורות מידע אחרים כמו 'הטלוויזיה החברתית' ובלוגים. ואם אתם חלק מהתקשורת אתם לא יכולים לעשות את העבודה שלכם כמו שצריך כל עוד אתם מזלזלים, מתעלמים או לא מכבדים אותנו כפי שרובכם עושים בקביעות.
ישראל, לפי הדיווחים, כועסת על ארצות הברית שהדליפה את אחריותה בהפצצה. זה נראה קצת חצוף: ישראל החליטה לפלוש לשטח ריבונות סוריה כדי להשמיד נשקים להגנה, ולא רוצה לשלם על כך את המחיר.
לאלכס פישמן, כתב שאת עבודתו אני בדרך כלל מכבד מאוד יש החוצפה, ב'ידיעות' של היום, לנזוף בארצות הברית, ולטעון שהיא "בעלת ברית לא אמינה" כי בכירים בפנטגון "מכרו בזול" כביכול את הסודות הצבאיים של ישראל לתקשורת האמריקאית. בעשותנו כך, ידענו בוודאות, לכאורה, שזה מסכן את ה"אינטרסים האזוריים" של ישראל ואת חייהם של ישראליים. סלח לי חבר, אבל הסיפור הפוך: ישראל בחרה לסכן את חייהם של אזרחיה שלה כאשר תקפה את אספקת הנשק, האשמה היא לא של אף מדליף מהפנטגון, אלא של מדיניות ישראל.
ישראל מאמינה שהיא יכולה להתחמק מכל דבר שהיא רוצה במזרח התיכון ושאויבים כמו אסד מפחדים מישראל כל כך, וכל עוד היא לא תזרה מלח על הפצעים, הוא יתעלם מהתוקפנות הישראלית ומההפרה הבוטה של הריבונות. וכך, האמריקאים הם משביתי שמחות מרושעים, על שהפרו את הוראת הסודיות.
עוד גורם שפישמן מתעלם ממנו שהסיפור הזה, שדווח לראשונה על ידי, נובע ממקור ישראלי, לא אמריקאי. מה שאומר שישנם ישראלים שמאמינים שהציבור צריך לדעת את העובדות האלו. אז אדון פישמן, אל תפנה אצבע מאשימה אלינו, תסכל קודם במראה בעצמך! הדיווח שלי על המקרה מוכיח שהעמימות והסודיות, סימן ההיכר של מצב הביטחון הלאומי של ישראל, הן מיושנות ואינן יעילות.
לסיום, הקומיקאי האמריקני רודני דאנג'רפילד צדק: "אתה לא יכול לקבל שום כבוד אלא אם אתה חלק מהמיעוט שנבחר ע"י הממסד", אבל גם להביס את כולם בדרך לסיפור יש את הסיפוק שלו. כאן ריצ'רד סילברסטין עבור 'הטלוויזיה החברתית' ו'תיקון עולם'. תודה על ההקשבה
סוף תמלול הכתבה: תיקון עולם – התקשורת והמתקפה בסוריה
הוספת תגובה לכתבה