תמלול הכתבה: לעולם לא עוד?
קריינות: 70 אלף הרוגים עד כה בסוריה על פי המניין הרשמי של האו"ם, האם טבח העם שמתנהל מזה יותר משנתיים במרחק ק"מ ספורים מאיתנו משפיע על החיים שלנו, או שמא מטלות ושגרת היומיום מצליחות לדחוק הצידה את כאבו של האחר?
מגיש ערוץ 2: בואו נעבור לסוריה, שם ממשיכים למנף את התקיפה שהייתה שם כדי לנסות ולאחד את הסורים נגד ישראל ובעד אסד.
מגישת ערוץ 10: רה"מ שב ומדבר היום בישיבת הממשלה על האיום הסורי וגם על האיום האיראני.
קריינות: גופי התקשורת הגדולים מציגים לצופה הישראלי את המתרחש בסוריה, לא פעם כדבר שמאיים על ישראל.
דיון על האחריות המוסרית וההומניטרית שלנו כמדינה שכנה, כלל לא מתקיים.
האם בכלל יש חובה מוסרית או חוקית להתערב או לסייע לאזרחים בסוריה?
פרופ' דוד אנוך: מבחינה מוסרית לעומת זאת, אני חושב שחייבים להתערב אם אפשר להתערב באופן נבון ואפקטיבי. יש לנו הוכחות מסוימות מבעבר ואנחנו רואים שהתערבויות הן התערבויות שיש להן מחירים אדירים ושהשאלה האם המחירים האלה שווים מבחינה מוסרית את הערך, היא שאלה פתוחה.
פרופ' אלון הראל: נתחיל בזה שחובה משפטית כנראה שאין על מדינות להתערב. השאלה העיקרית היא האם בכלל יש זכות משפטית להתערב, זו השאלה, בעניין הזה יש היום הכרה במה שנקרא התערבות הומניטרית, בזכות להתערבות הומניטרית של מדינות מצד שלישי. הפחד הוא שההתערבות תהיה מבוססת על שיקולים פוליטיים. ואנחנו רואים את זה שהפרות של זכויות אדם במקומות שונים בעולם זוכות לגינויים בעוצמות שונות ובמידת אינטנסיביות שונה.
קריינות: ישנה דעה הגורסת שהתערבות זרה לא תיטיב בהכרח עם בני העם הסורי ואף תרחיב את הקולוניאליזם האמריקאי באזור.
ראובן קמינר: פתרון שיחזיק מעמד מחייב אי התערבות מהמעצמות הגדולות כדי שהעם הסורי יכול לדון בקרבו, בזרמים שבו, על איזה דרך ליצור מודס וויוונדי חדש.
זאת אומרת – כל מי שבסוריה הוא סורי ויש לו עניין להביא את כל אלה להדברות על החוקה החדשה ועל בחירות.
קריינות: אך האם בעולם המודרני יש מקום לקידוש הריבונות אפילו במחיר של חיי אדם?
פרופ' אלון הראל: מה פתאום ריבונות זה כל כך קדוש? הרי הריבונות זה מכשיר, היה מכשיר בשביל אומות כדי לאפשר לאזרחים שלהן להשתתף באופן פעיל בניהול העניינים. אבל אם המדינה משתמשת בכוח המדיני שלה כדי לדכא ובמקרה הזה אפילו לרצוח אוכלוסיות גדולות, אני לא רואה את המשמעות של הריבונות בהקשר הזה.
קריינות: גם ברחוב הישראלי הדעות חלוקות ביחס להתערבותה של ישראל.
מרואיינת: ישראל צריכה להתערב, אבל לא במובן צבאי, לא לעשות משהו נגד אסד, בסך הכל לשלוח להם אוכל או לעזור להם מבחינת כסף.
מרואיינת: לדעתי יש לנו את הבעיות שלנו. אף אחד לא הגן עלינו לא בעמוד ענן, לא בעופרת יצוקה. ניתן את הדברים לגדולים יותר מאתנו.
מרואיין: זו פשיטת רגל של העולם הזה, פשיטת הרגל של אירופה. בדיוק כמו שהשאירו אנשים בגטו באושוויץ ולא התערבו. גם עכשיו עוד פעם חוזרים על זה.
:מרואיין אסור לה (לישראל) להתערב. אם תתערב תהיה מלחמת עולם שלישית.
מרואיינת: ישראל לא צריכה להתערב בגלל שמספיק יש לנו את הבעיות שלנו.
מרואיין: אני חושב שישראל לא צריכה להתערב בתוך סוריה ולשים לב למה שקורה בגבול שלה שלא יתקרבו לתחומה. זה מה שכרגע חשוב.
קריינות: בעידן בו הרשתות החברתיות מספקות שטף של תמונות וסרטוני זוועה מהמתרחש בסוריה, האם תוכל האנושות להגיד גם הפעם - "לא ידענו"?
סוף תמלול הכתבה: לעולם לא עוד?
הוספת תגובה לכתבה