כתבה |
במרכז פסטיבל א-ז'אנר ה-12, הנערך בתיאטרון תמונע, למעלה מ-40 יוצרים ויוצרות, מבצעים ומבצעות יחקרו את המילה "כיבוש". מופע הפתיחה ניסה בעדינות לדבר לישראלים על כיבוש דרך מה שהם הכי אוהבים – האוכל, ודימה את הכיבוש לכיבוש חמוצים. שפה: עבריתכתוביות: עברית(לתמלול הכתבה »)
קריינות: מאז ימי המחאה העליזים של שנות השבעים והשמונים, כשאומנים ישראלים, בעיקר בבמה ובמוזיקה, הביעו בנועזות רעיונות מהפכניים לקול הפגנות הימין מחוץ לתיאטראות, נדמה כי דבר קריינות: לא נותר מזה והכיבוש ומשמעותו התרבותית נדחקו לקרן פינה ותויגו- "הסמול הקיצוני". מתוך המיצב: "מאז נאמר הפעילות הישראלית נגד שיירת הנשק והטילים". קריינות: תיאטרון תמונע הרים את הכפפה ובסוף השבוע הזה מייחד את פסטיבל א-ז'אנר שלו לנושא הכיבוש. מופע הפתיחה ניסה בעדינות לדבר לישראלים על כיבוש דרך מה שהם הכי אוהבים – האוכל, ודימה את הכיבוש לכיבוש חמוצים. מיה אלרן: בלי מילים שמדברות על הכיבוש כרגע בארץ או על סיטואציה שהיא מאוד מאוד ספציפית לישראל, אלא יותר על מן סוג של אקט כזה שכולנו שותפים בו, בין אם אנחנו רוצים ובין אם לא. שחקנים: "לחיים!" מיה אלרן: ההתחייבות הזאת זה על גבול, אני אקרא לזה, אפילו סדר פסח כזה, אפשר להגיד, וכמו סדר פסח באמת ארוך ומייגע אתה חייב לעבור את כל התהליכים עם ההנאות הקולינריות ועם הסיוטים הקולינריים ולנסות להתמודד איתם ולצאת אתנו להרפתקה הזאת. קריינות: א-ז'אנר השנה מציג וידאו ארט, הצגות פרינג' ומחול, כולם מנסים לדבר על קרנף הכיבוש שבאמצע האולם כמעט מבלי להזכירו שחקניות: "ססעאמק!" יאיר ורדי: אני חושב שבכלל בחברה הישראלית אנחנו לאים מהנושא הזה, אנחנו מפחדים ממנו יותר ויותר, אנחנו פחות מתעסקים בו, אנחנו יותר משתמשים במילה הזו כדגל או איזה שהוא סימבול, שלגמרי רוקן מהמשמעות שלו, כך גם האמנות ואני חושב שזה בדיוק זמן טוב לעצור ולחשוב עליו מחדש. מיה אלרן: יש המון אלמנטים לכיבוש טוב ונכון, ואנחנו נותנות במהלך הערב כמה טיפים וטריקים. מתוך המיצב: "אנחנו לוקחים אחריות ישירה אבל כל צד מבין במי מדובר ובבקשה מכם הישראלים, אל תתערבו במה שקורה בתוך לבנון, גם משלוחי נשק שמגיעים אלינו, ואנחנו מצדנו נמנע ממטענים כאלה". שחקנית: "הנה, צ'ייסרים!"
הוספת תגובה לכתבה