תמלול הכתבה: לבי במזרח – הכסף במערב
מגישה: בשבוע החולף התכנסו ארגוני תרבות בהבימה להקמת "המטה להצלת התרבות בישראל". המטרה - לפעול להרחבת תקציב התרבות, כך שחלקו היחסי מתקציב המדינה יהיה אחוז אחד - כמו במרבית מדינות אירופה. יום למחרת התכנסו היוצרים המזרחיים וטענו שגם חלקיק האחוז המתוקצב כיום, מפלה אותם וכי 97% מהתרבות המסובסדת בישראל בכל ערב נתון, היא תרבות אירופאית וצפון אמריקאית.
כרמן אלמקייס: מנהל תרבות בוחר לתת כסף לאנשים שמגיעים מהמרכז להקים תאטרון בפריפריה, כמו כשקרה בדימונה, במקום להקים מנהיגות מתוך דימונה, לתת לאנשים שם את הכסף בשביל להקים תאטרון הוא מביא חבר'ה תל אביבים.
עו"ד יעל ברדה: ואת האומנות והתרבות המזרחית דחקו לקטגוריות שבשוליים, קטגוריות של פולקלור, של מורשת או של תרבות תורנית.
מגישה: לבד מהסטיגמה על תרבות מזרחית כנחותה ולא איכותית, היוצרים העידו על הקשיים שמייצרים הקריטריונים לתקצוב: קיום עצמאי משך שנתיים טרם הגשת הבקשה לתמיכה, הוכחה על מקורות כספיים נוספים והמורכבות בעצם תהליך הגשת הבקשה דרך מערכת המחשוב הממשלתית - "מרכבה".
שולה קשת: ההימחצות בין שיני המערכת והרמה שהיא בנויה לסנן, להדוף, כמו השומר האכזרי בטירה של קפקא, לעולם לא באמת ניתן לחדור להבנת הבירוקרטיה שהמנגנון שלה בנוי כך לחזק את מה שמוגדר 'תרבות' בה' הידיעה, ולזרוק פירורים בתהליך מעומעם ולא שקוף שאינו מכיל אותנו כלקטורים וכשופטים של התרבות שלנו.
שמעון אלקבץ: הסיפור הזה שבשערי הכניסה עומד מישהו עם מפתח ולא נותן למישהו להיכנס, זה פשוט טענה מגוחכת ולא רצינית. שרת התרבות הובילה מהפכה בפריפריה שמדברת על זה שהתרבות לא תתנקז רק במדינת תל אביב, לא לחינם יש פריחה תרבותית משגשגת בבאר שבע, בחיפה, בדימונה, בקריית שמונה, עכו.
עו"ד יעל ברדה: ויאמרו אנשי מנהל התרבות, "אבל מה אתם רוצים? הנה בעשור האחרון יש גופים שהגישו בקשות וקיבלו תקציבים והתקדמו", והם צודקים, יש כמה גופים כאלה והדוגמה המוצלחת ביותר היא התזמורת האנדלוסית שבנתה מודל ומסורת לתפארת, כך שאנחנו בעצם לא יכולים לדמיין את הנוף התרבותי של ישראל בלעדיהם, אבל מה לעשות, זה מעט, יש מעט גופים שהצליחו לעבור את המשוכות האלה,
מגישה: אכן לאחרונה משרד התרבות פעל רבות בהפניית תקציבים לפריפריה ובתמיכה באמנים מרקעים מגוונים, אך הדוברים בערב הזה, הצביעו על קיומם של מנגנונים בלתי נראים ועמוקים יותר, שמשעתקים את אי השוויון בחלוקת משאבי התרבות מתוך העמדה הצנטרו-אירופית.
סוף תמלול הכתבה: לבי במזרח – הכסף במערב
הוספת תגובה לכתבה