עידוד תרומות מזון או עידוד שחרור מאחריות?

תמלול הכתבה: עידוד תרומות מזון או עידוד שחרור מאחריות?

כתב: תדמיינו שאתם הולכים ברחוב, רואים שוב את חסר הבית מקבץ נדבות ומשהו צובט לכם בלב. אתם מחליטים לקנות לו מנת פלאפל בדוכן ליד. באותו רגע שנתתם לו את הפלאפל, בלי להיות מודעים לכך, אתם חשופים לתביעת נזיקין במידה ויקרה לו משהו בעקבות הארוחה שסידרתם לו.
כתב: מה אתם עושים עם האוכל שנשאר?
תשובה: אנחנו זורקים.
כתב: אתם זורקים... ונראה לך שיש עם מי לדבר ברגע שהחוק הזה עבר, או שזה מבחינה משפטית? או בגלל שפשוט אין את האמצעים?לא... זורקים.
תשובה: אין... אנחנו זורקים אוכל שנשאר.
חיליק בר: יש אוכל טוב, ובטח ובוודאי כשיר למאכל, שפשוט נזרק לפח. כשבחנו למה הסיבות, ראינו שהסיבה היא לאו דווקא שינוע או הרצון לזרוק את זה או הקלות להשמיד את זה, הבעיה הגדולה הייתה הנושא הביטוחי.
גידי כרוך: היו לא מעט ארגונים שאמרו לנו: "חבר'ה, אין שום רגולציה, אין שום חוק שמכסה את הפעילות, מה יקרה אם יתבעו אותי?"
כתב: ארגון לקט ישראל עומד מאחורי החוק החדש שעבר באוקטובר בכנסת - חוק עידוד והצלת מזון.
גידי כרוך: החוק לעידוד והצלת מזון זה בעצם התחיל, במאבק התחיל לפני 10 שנים, עם הפורום לביטחון תזונתי. החוק הזה מדבר על זה שהוא פותר את כל שרשרת המזון, מתורם המזון ועד המתנדב אפילו, שמביא את המזון בקצה לאותו נזקק, פותר אותם מאחריות פלילית ואזרחית כל עוד נשארו כללי בטיחות מזון.
בקי כהן-קשת: אני מקווה שבאמת יהיו יותר תרומות, כי יותר מלונות, יותר מקומות שיש בהם כמויות משמעותיות של מזון, יראו את זה כאופציה ממשית לתרום את המזון הזה ולא לזרוק אותו.
גידי כרוך: דקה לפני, האוכל שווה 140 שקל, ודקה אחרי חצות כבר לא שווה כלום. אז במקום הקטע הזה שהוא לא שווה כלום, לזרוק אותו לפח, אנחנו אוספים את המזון ובעצם מעבירים אותו לנזקקים.
כתב: בישראל זורקים מדי שנה כ-2.5 מיליון טון מזון. מחצית מהמזון האבוד - כ-1.3 מיליון טון, ששווים 8 מיליארד שקלים, הוא מזון בר הצלה הראוי למאכל.
חיליק בר: אני חושב שעשינו דבר, באמת כינתה את זה חברת הכנסת בן ארי היסטורי, ואני אומר אפילו מהפכני, והצטרפנו למדינות מתוקנות אחרות, לא רבות, שיש להן מנגנון כזה של הצלת מזון.
כתב: חוק עידוד תרומות מזון אמור לעשות מהפכה. החוק נועד להגן על כל המרכיבים בשרשרת תרומות המזון.
זהו רגע חשוב מבחינה חקיקתית– אבל מושלם הוא לא. הוא לא נותן פתרונות או תקציבים מדינתיים לשינוי ויישום של אותו מזון. לזה הוא לא מתייחס, ולא נותן אפילו שקל. 
בקי כהן-קשת: זה לא מספק, כיוון שזה רק עידוד למי שתורם מזון. בנוסף לכך, החוק הזה פחות רחב ממה שהוצע בהתחלה שתהיה, והחוק הזה בא בעצם כדי לעודד ולהוקיר את מי שתורם מזון, יותר מאשר לעשות שינוי בחקיקה, כי אין שם שינוי מבחינת דיני הנזיקין.
כתב: ידוע, שארגונים גדולים במשק כמו רשתות מזון, בסיסי צבא ומלונות תורמים מזון כבר שנים גם בלי החוק.
תשובה: חלק גדול מהמלונות שלנו פעיל בקטע הזה, ומפריש מדי יום ומדי שבוע ומדי חודש כמובן, כמויות עצומות של מזון.חברה מסודרת כשלנו, יש לה סוגים שונים של ביטוחים שהיא מבטחת את עצמה. הנחנו שגם במקרה הזה, במידה ויהיה איזשהן תקלות, אז אנחנו נהיה מבוטחים.
גידי כרוך: אני חושב שההשפעה פה על ארגונים גדולים היא פחותה, מכיוון שארגונים גדולים, זה הקוסט אוף דואינג ביזנס שלהם, הם יודעים שיתבעו אותם, כך או אחרת, לפעמים, אז הם לא מתרגשים מזה. אני חושב שארגוני מזון ארגונים בינוניים, קטנים, שיש להם המון מה לתרום מבחינת מזון, זה יותר ישפיע עליהם.
תשובה: זה משהו שאנחנו עושים המון שנים, מגיע אלינו צוות שלא מפחד מזה, כי יש דברים שאני לא נותן.
כתב: תרמתם כבר לפני החוק הזה, אני מניח.
תשובה: הרבה לפני החוק, אנחנו תורמים בלי שום קשר. אוכל לנזקקים, וכסף, ובחג מנות, וכל מיני דברים כאלה.
כתב: במהלך הכנת הכתבה, לא מצאנו מסעדה או ארגון שאמרו שישנו את אופי התרומות שלהם בעקבות החוק. מה שחשוב, זה מה שעומד מאחורי החוק. כי באמצעותו, המדינה מסירה עוד יותר מאחריותה את הטיפול שלה באנשים רעבים בישראל. היא ממשיכה ליצור הקלות על תורמים, במקום לדאוג בעצמם לתקצב ארוחות לנזקקים. שאגב, הגיעו למקום שהם הגיעו אליו, בגלל מדיניות נאו ליברלית, קפיטליסטית בשנים של הפרטה.
בקי כהן-קשת: המדינה צריכה ליטול אחריות בכל המישורים. זה למשל מקום שהמדינה הייתה יכולה להיכנס ולהעניק סכומים, שעל כל שקל שהם נותנים יש הרבה מאוד תמורה. אז המדינה לא לוקחת מספיק אחריות. לפתור את הבעיה או לפחות להתמודד בצורה משמעותית, כי מדינת ישראל זו מדינה שכשליש מהילדים בה רעבים.
חיליק בר: אני בהחלט חושב שצריך לבנות מנגנונים מעבר ל"לקט ישראל", שעושה עבודה מדהימה, אבל היא לא יכולה בוודאי לשנע מיליון טון בשנה. כן, אם המדינה תצטרך להכניס יד לכיס כדי לדאוג להציל מזון, לתרום לסביבה וגם לדאוג שלא יהיו רעבים בישראל, שתכניס טיפה את היד לכיס. אני בטוח שבשינוי סדרי עדיפויות קטן, היא תמצא את הכסף, וכחבר כנסת אני אומר לך, יש כסף.
ישי מנוחין: זה אסור שזה יחליף את האוכל שבא באמצעות המדינה.כולנו תורמים המון למס הכנסה, כולנו תורמים המון לביטוח לאומי.
המדינה צריכה לדאוג שלא יהיו אנשים רעבים ולא לסמוך על זה שעכשיו אנשים יתרמו.

סוף תמלול הכתבה: עידוד תרומות מזון או עידוד שחרור מאחריות?