יום שלישי   18-12-2018
תמלול הכתבה: נשים לזה קץ

קריאות בהפגנה: לא מפחדות!
אמירה זידאן: אני מרגישה צער רב, זה משהו שהוא מקומם אותי, ואני לא יכולה להישאר אדישה. זה פשוט מרתיח, נותן לי תחושה של זעם. כאילו, אני אומרת, "עוד מישהו, נשללה ממנו הזכות לחיות, ואף אחד לא עושה עם זה כלום".
אביגיל גבעון: אני חושבת שהתחושה העיקרית היא פחד, הידיעה שזה יכול ליפול גם עלי, יכול ליפול על מישהי שאני מכירה. כאילו, לא רק רצח, הביטחון שלנו מופקר, אין לנו שום ביטחון ברחובות.
אלה בנאיין: כל פעם שזה קורה מעין משהו עוצר. במיוחד עכשיו, שבוע שעבר שהיו שלוש רציחות, ממש אחת אחרי השנייה, זה היה פשוט כאילו, כל אחת הייתה כמו חץ ללב. יש בזה משהו קולקטיבית שכואב, זה ממש משפיע על כולנו, אני חושבת.
אמירה זידאן: זה יכול לקרות לכל אישה, כל אישה חשופה לאלימות, בין אם זה בתא המשפחתי הקטן, ובין אם זה בתא החיצוני, בקרב החברה כולה. היד על ההדק קלה כלפי נשים.
אביגיל גבעון: כי זה חוצה מגזרים, זה חוצה גילאים, זה חוצה דתות, זה בכל מקום.
מיכל רוזין: נשים נרצחות בגלל שיש טרור מגדרי, יש אלימות כלפי נשים. למעלה מ-200,000 נשים בשנה, אנחנו יודעות שחוות אלימות. בין אם אלימות פיזית, נפשית, כלכלית, שבכלל אין חוק נגד אלימות כלכלית.
קריאות בהפגנה: להיזכר בכל 24 הנשים שנרצחו השנה ועשרות הנשים שנרצחו בעשור האחרון. נעמוד כולנו דקת דומיה לזכרן.
מיכל רוזין: אנחנו רואים כל מיני חוקים שלכאורה מתקצבים אותם, אבל בסופו של דבר יוצא מכרז שנתיים אחרי, המרכז יוצא גרוע, לא מתייעצים עם הארגונים שקיימים בשטח. אין תקציבים מספיקים, אין אכיפה מספקת, ואין הבנה שאפשר לפתור את זה.
דבורה נגבי: כשאני רואה את הממשלה מחלקת תקציבים ומתפרסת למגזרים שהם בעצם מפלגה, אבל לא דואגת ל-50 אחוז מהאוכלוסייה, זה פשוט איום ונורא.
דורית שרפשטיין: יש פה הרבה סולידריות לנשים, אבל אני חושבת שכל גבר בעל ערך צריך להיות בעד המחאה הזאת גם כן.
אלה בנאיין: הנשים האלה שבאמת נפגעות, בדרך כלל, זה מאוכלוסיות פחות עמידות ופחות חזקות. אנחנו מאחוריהם, זה המשמעות של סולידריות נשית. בשביל זה אנחנו פה, בשביל זה הנשים שכן יכולות, כן מגיעות. אנחנו, גם לנשים האלה שאין להן קול, אנחנו הקול שלהן.

סוף תמלול הכתבה: נשים לזה קץ

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית