תמלול הכתבה: קורבנות הייאוש
מגישה: למחאה נוספת שהתקיימה בסוף החנוכה. את משה סילמן שהצית את עצמו למוות במהלך הפגנת המחאה החברתית - כולנו זוכרים. זה לא בגלל שהוא היה הראשון וגם לא בגלל שהוא האחרון ברשימת המתאבדים מתוך ייאוש. אנו זוכרים אותו בזכות התקשורת ובזכות זה שהצית את עצמו בשידור חי. פעילים, אמנים ומשוררים קיימו בשבוע שעבר אירוע מחאה לזכר שישה אנשים, שבשנה החולפת, הציתו עצמם למוות מתוך אותו ייאוש. שישה שלא היו בכותרות.
יהודה אלוש: היום היה צריך להגיע לכאן גם מרדכי כהן, שהצית את עצמו באולם מועצת העירייה בבאר שבע והוא ביקש ממני להגיד היום שהוא מצטער שהוא לא מת. כי היום הוא נראה בצורה מחרידה, הוא סובל פי מאה ממה שהוא חש לפני שהוא הצית את עצמו על רקע הייאוש.
הרב עידית לב: אנחנו עוסקים בעיקר באנשים שחיים בעוני אפשר להגיד שזה היום יום שלי. אנחנו רואים את המצוקות הולכות וגוברות. אחד האנשים שליווינו היה משה סילמן, הראשון שהצית את עצמו בגל הזה
מה שקורה היום זה שהמדינה לא לוקחת אחריות בעצם על שום דבר שהיא אמורה לקחת עליו האחריות. בן אדם שחי בעוני הבעיות הן שלו, אין לו שום פיתרון של דיור, ואין לו שום פתרון לכלום. כל דבר שהוא ייגש לעובדת הרווחה ויבקש התשובה בסופו של דבר תהיה "אני לא יכולה לתת לך כי אין לי מאיפה ואין לי ממה.
מגישה: באירוע שאורגן ע"י רבנים למען זכויות האדם, לקחו חלק גם משוררים של קבוצת "גרילה תרבות" שהקריאו שירי מחאה.
אלפרד כהן: כשאשרף אתם עוד תתגעגעו אליי אתם עוד תתגעגעו אליי אתם עוד תשמרו על הילדים אתם עוד תקנו להם בגדים אתם עוד תשלמו את שכר הדירה אתם עוד תכתבו עליי שירה אתם עוד תדליקו לי נר, לא צריך שתדליקו לי נר.
שיר אלוני: אני לא מפחדת מגז מדמיע שישפוך דמעותיי הרבות.
אל ארץ בה קולי לא אשמיע, על משאלות חרבות. אני לא מפחדת מאף שוטר שיגיד מה מותר ואסור. בארץ בה החלש הוא אחר והחזק הוא כותב הסיפור.
עו"ד יפעת סולל: ואם כל האנשים שמחויבים לעניין יחליטו שהם עושים מעשה כל יום וכל שעה, אנחנו ננצח.
קריאות מקהל: בידינו אור ואש, כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן.
סוף תמלול הכתבה: קורבנות הייאוש
הוספת תגובה לכתבה