יום שישי   16-11-2018
תמלול הכתבה: היכולה רשות מקומית לצמצם אי-בטחון תזונתי?

אורי בר שלום אגמון: הבחירות המקומיות בפתח, והרחובות מתמלאים בשלטי ענק שצועקים מסרים עמומים. למרות ההשפעה שיש לרשויות המקומיות על איכות חיי התושבים, אחוז ההצבעה בבחירות נמוך ביותר, ונראה שרוב התושבים לא מרגישים שמישהו מהמועמדים השונים ישנה דרמטית את חייהם.
אבל מה לגבי האחריות של הרשויות המקומיות לפתרון המצוקות הכואבות ביותר של התושבים?  בואו ניקח לדוגמה את בעיית העוני, והמחסור באוכל מזין ובריא, בקרב חלק מהתושבים. האם מישהו מהמועמדים השונים עוסק בסוגיה הזאת בכלל?
בואו נתחיל איפה שהבעיה בוערת במיוחד, על פי הנתונים של מחלקת הרווחה בעיריית רהט, אלפי משפחות פונות מיוזמתן לעירייה, בבקשה לסיוע במזון בסיסי, אך למרבה הצער העירייה מצליחה לסייע רק לכמה מאות מהן.
עטא אבו מדיע'ם: אין לנו עניים שחלילה ימותו מרעב, אבל הם יחלו מחוסר תזונה, יחלו במחלות, אי התפתחות למשל של ילדים מבחינת הגיל. ישנם כל מיני קרנות שמסייעים בסל כלשהו לקראת החגים לקראת הבית ספר, סל של מזון, שטר של סופרים שאתה יכול לקנות שאנחנו בקשר איתם, אבל הבעיה היא שהתמיכה היא גם לא תמיכה מתמדת,
קריינות: משה ינאי, מועמד האופוזיציה בעיריית באר שבע, סיפר על יוזמות של עמותות שונות לחלוקת מזון.
משה ינאי: בבאר שבע התופעה קיימת בדיוק כמו שהיא קיימת בכל הערים האחרות בארץ. עם מצב של חוסר מזון בבית, יש בעיות של שכר נמוך, אבל בבאר שבע יש השתדלות רבה, ויאמר לזכותם של התושבים פה, הרבה אנשים עם נשמה טובה, הנשמה הטובה שמחלקים מזון, יש לנו את "באר שובע", שמקבל כל אדם שאין לו מה לאכול, הוא נכנס אוכל, לא משלם.
קריינות: אך לא רק רהט ובאר שבע סובלות מאי ביטחון תזונתי, על פי נתוני הביטוח הלאומי, גם במחוז תל אביב כ-19% מהילדים סובלים מאי ביטחון תזונתי ברמות שונות.
גל שרעבי-דאמיו: בכל פסח וראש השנה, אני מחלק יחד עם החברים היקרים שלנו כמעט 2500 חבילות מזון למשפחות נזקקות, ובכל פעם אני אומר כשאני מברך בהרמת הכוסית, שאני מתפלל ומבקש שבפעם הבאה אני לא אצטרך לחלק בכדי שלכולם יהיה את המזון הזה בחג.
קריינות: אז האם הרשות המקומית צריכה פשוט לתת לעמותות חלוקת המזון לעשות את העבודה?
אסף הראל: בסדר הוא בטח מסתובב עם עמותות, אבל זה לא עמותות צריכות לעשות את זה, זה תפקיד ערכי שעיריית תל אביב צריכה לעשות. לא כל העמותות שמחלקות אוכל. מדינת ישראל התרגלה, זה שיש פה אנשים שאכפת להם אז אפשר שהם ידאגו לחלשים, אבל לא ככה זה צריך להיות.
גבי לסקי: מי שאחראי לכך זו המדינה, זה משרד הרווחה, אבל מאחר וזה קיים, והעירייה לא יכולה לעמוד מנגד, אז כמובן שהעירייה גם צריכה לקחת אחריות.
קריינות: אז מה המועמדים השונים מבטיחים שהם יעשו למען צמצום אי הביטחון התזונתי בעיר שלהם?
משה ינאי: אצלי לא ילכו ילדים רעבים הביתה. אני אוותר על הרבה מאוד פרויקטים, לטובת אותם ילדים שאין להם מה לאכול.
עטא אבו מדיע'ם: אני לוקח אחריות, תמיד אקח אחריות כרשות מקומית, אבל הפתרון הוא גם פתרון סולידרי מתוך כלל הציבור. מלא אנשים תורמים, גם בשר, גם כסף גם הלבשה.
גבי לסקי: תראה אחד הדברים שאנחנו חייבים לעשות זה להחיל יום לימודים ארוך, לכל הילדים, לכל בתי הספר בעיר. ובך אנחנו יכולים להבטיח לפחות ארוחה אחת מזינה וחמה ביום, שיקבלו במסגרת הבית ספרית. יש כבר בתי ספר בתל אביב שיש בהם יום לימודים ארוך, וצריכים להתחיל כמובן עם האזורים שיש ילדים שזקוקים לו יותר.
גל שרעבי-דאמיו: בקדנציה הקרובה, אנחנו נמשיך להשקיע בכדי לאתר משפחות שהמצב הסוציו-אקונומי שלהן הוא לא טוב על מנת לסייע להן.
אסף הראל: ברגע שהעירייה לא תומכת במשפחות שלהן, זאת אומרת לא תומכת באימהות יחידניות, לא עוזרת להן עם תחבורה ציבורית, לא עוזרת עם שכר מינימום, לא מונעת העסקת עובדי קבלן, אפילו בעירייה. זאת אומרת כל המערכת כולה פועלת נגד האוכלוסיות המוחלשות, ובמיוחד כלפי נשים. ככה ברגע שאתה תיקח אחריות על הדבר הזה, ותבנה מערך הרבה יותר סוציאלי, אז גם הילדים הרעבים עם בעיות התזונה ייהנו מזה.
אורי בר שלום אגמון: נראה שהפתרונות לעוני ואי בטחון תזונתי ברורים וידועים, אבל האם מי שמובילים כיום את הרשויות המקומיות מתכוונים לקחת אחריות וליישם את הפתרונות האלה?

סוף תמלול הכתבה: היכולה רשות מקומית לצמצם אי-בטחון תזונתי?

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

X

עכשיו משודרות באתר מבחר כתבות. כנסו >>