יום שלישי   19-11-2019
תמלול הכתבה: סדר חברתי 24-01-2013

מגישה: מציגה את כותרות המהדורה.

מגישה: "סדר חברתי" - מהדורת האקטואליה של הטלוויזיה החברתית.

 

דברי פתיחה:
מגישה: בחירות 2013 החלישו את נתניהו, אך יחד עם זאת לא הצליחו ליצור אלטרנטיבה שלטונית. את החלל שנוצר ממלאת המפלגה התורנית החדשה - "יש עתיד" בראשותו של יאיר לפיד. עלייתו של לפיד, כך נדמה, משקפת יותר מכל את ייאושו של הבוחר הישראלי שעייף מהשחיתות, מהשקרים ומהספינים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהפוליטיקה הישראלית, ושש לתת את קולו לְמועמד חדש שעדיין לא דבקו בו כל התחלואים. הגדיל לעשות לפיד שלא רק יצר לעצמו תדמית נקייה, אלא גם הציג מצע בחירות ריק מתוכן. ממש כמו העיתונאי שהיה, כך גם הפוליטיקאי לפיד: יוצא בהצהרות גדולות -- אך מקפיד לא לחרוג מגבולות הקונצנזוס ; משלח את זעמו ללא פחד -- אך מקפיד שלא להרגיז אף אחד. במובנים רבים ניתן לומר שלפיד הוא "הפתק הלבן" של בחירות 2013: כוחו מתבסס ברובו על אכזבתם של מצביעיו מנבחרי העם.

 

מוחים על הכוונת:
מגישה: למרות שעברה שנה, טרם הסתיימה החקירה בנוגע להריגתו המתועדת של המפגין מוסטפא תמימי ע"י צה"ל בנבי סלאח. הסחבת בחקירה הניעה קבוצת פעילים לצאת בקמפיין שנוי במחלוקת שמטרתו ליצור לחץ ציבורי שיביא למיצוי הדין עם האחראים. הסחבת בחקירת הפרשה לא הטרידה את הפרקליטות, אך מובילי הקמפיין דווקא כן – לכן היא המליצה למשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגדם. אך האם יש בסיס ראייתי לפתיחת החקירה?

 

עו"ד מיכאל ספרד: אפשרות אחת היא, שהפרקליטות מוטרדת מפרסום שמות של קצינים או חיילים, אבל פרסום שם של קצין או של חייל זה לא עבירה פלילית, אלא אם מדובר בנושא שצריך להעביר לצנזורה. אפשרות אחרת היא דיבה. יש פה קמפיין שמאשים ברצח, בפשע מלחמה, אנשים קונקרטיים, והוצאת לשון הרע יכולה להיות גם עבירה פלילית. בדרך כלל משאירים את נושא הדיבה לנפגע. הנפגע יכול להגיש תביעה אזרחית לפיצויים. לא יוזמים בדרך כלל, לא בדרך כלל, אלא אף פעם – אני לא מכיר כזה מקרה. מה נשאר לנו? נשאר לנו פגיעה בחקירה, שיבוש הליכי חקירה. מההודעה של דובר משרד המשפטים בשם פרקליטות המדינה לא עולה שמה שמטריד את פרקליטות המדינה זה הפגיעה בחקירה כנגד החשודים בהריגתו של מוסטפא תמימי.

 

מגישה: להמלצת הפרקליטות לפתוח בחקירה, למרות היעדר הבסיס הראייתי, עלולות להיות השלכות חברתיות נרחבות.

 

עו"ד מיכאל ספרד: אין ספק שחקירה פלילית שעילתה היא ביטוי, יש לה אפקט מצנן במובן זה שהיא פוגעת בנכונות של אנשים בעתיד לעשות שימוש בחופש הביטוי שיש להם.

 

הזכות להפגין
מגישה: ובהמשך לפּגיעה בחופש הביטוי. מתוצאות הבחירות ניתן להסיק כי בקרוב נידרש לצאת לרחובות להפגין ולמחות. רגע לפני שאתם לוקחים את המגפון ויוצאים לכיכר, הכנו עבורכם, בשיתוף עם האגודה לזכויות האזרח, את "סרטון זכויות המפגין" המנחה כיצד להיערך להפגנה ואיך להימנע מחסמים בירוקרטיים שמציבות הרשויות. הנה טעימה מהפרק הראשון "רישוי הפגנות".

 

עו"ד שרונה אליהו-חי: ברוכים הבאים לפרק הראשון של הזכותון המצולם למפגין.
פעמים רבות פונים אלינו פעילים ושואלים האם להפגנה שהם מתכננים נדרש רישיון מהמשטרה. פעילים אחרים מקבלים שיחות טלפון, ששוטרים מנסים לשכנע אותם לא לקיים פעילות מחאה כלשהי ללא קבלת רישיון מהמשטרה. במקרים אחרים, שוטרים מגיעים להפגנות ומנסים לפזר אותן בטענה שמדובר בהפגנות לא חוקיות, שלא קיבלו את רישיון המשטרה. בפרק הזה, אנסה לענות על השאלות החשובות שעולות בקרב מפגינים ומארגני הפגנות, בנושא רישוי הפגנות.

 

הדבר הכי חשוב שצריך להבין – לא לכל הפגנה ופעילות מחאה נדרש רישיון. רישיון נדרש רק אם מתקיימים כל שלושת התנאים הבאים: משתתפים בהפגנה 50 איש או יותר, היא נערכת תחת כיפת השמים, היא כוללת תהלוכה או נאומים מדיניים. החוק אינו מגדיר מה הם נאומים מדיניים, אבל ביהמ"ש קבע כי הנפת שלטים, קריאת ססמאות ושימוש במגפון אינם מהווים נאום. מכאן, שלא נדרש רשיון להפגנה שמתקיימת תחת כיפת השמים, אשר אין בה נאומים או צעדה, גם אם משתתפים בה למעלה מ-50 בני אדם. שימו לב – באזור משכן הכנסת נדרש רישיון להפגנה מכל סוג שהוא.

 

אז הבנתי שלהפגנה שאני מתכנן נדרש רשיון. איך מקבלים רשיון להפגנה? אפשר להגיש בקשת רשיון להפגנה בכל תחנת משטרה באמצעות מילוי טופס, שנמצא בתחנות המשטרה ובאתר האינטרנט של המשטרה. את הבקשה צריך להגיש חמישה ימים לפני קיום ההפגנה. אם ההפגנה דחופה, אפשר לבקש לזרז את האישור. עם זאת, כשמדובר בהפגנה מתוכננת, מומלץ להגיש את הבקשה מוקדם ככל האפשר, כדי להותיר זמן להתמודדות עם סירוב להתיר את קיומה, או עם תנאים בלתי סבירים שהתנתה המשטרה לאישור.

 

חשש לסכנה לפגיעה קשה בשלום הציבור או בסדר הציבורי, למשל בשל מחסור בכוח אדם של המשטרה לאבטחת ההפגנה או חשש להתנגדות להפגנה מצד ציבור אחר או מהפגנת נגד, לא מצדיק סירוב לתת רישיון להפגנה, אלא אם קיימות ראיות קונקרטיות שמצביעות על ודאות קרובה לפגיעה קשה בשלום הציבור או בסדר הציבורי. גם כשיש ראיות כאלה, המשטרה חייבת לנקוט בכל האמצעים שעומדים לרשותה על מנת לאפשר את קיום ההפגנה על אף הסכנה הצפויה, למשל: להגביל את משך ההפגנה, את מיקומה או את אופייה.

 

חשוב להבין שאין חובה על מארגני ההפגנה לתאם מראש עם הרשות המקומית, והתניית רישיון הפגנה באישור הרשות המקומית איננה חוקית, כי אין בדין כל סמכות, כל מקור סמכות לדרישה כזאת. הסמכות לאשר הפגנות נתונה למשטרה, ולמשטרה בלבד.

 

למשטרה אין סמכות לזמן לתחנות המשטרה אזרחים כאשר המטרה היחידה היא לעמוד על כוונותיהם של פעילים שמתכננים פעילות מחאה, ולקבל מידע על תוכניות כאלה. זימונים מסוג זה מהווים ניצול לרעה של סמכויות החקירה שנתונות למשטרה, שתכליתן היא לחקור עבירות ולטפל בפשיעה. למשטרה גם אין כל סמכות להניא אזרחים מפעילות מחאה עתידית באמצעות קיום שיחות טלפון איתם, שכל מטרתן היא להרתיע אותם מהשתתפות במחאה לגיטימית. גם מפכ"ל המשטרה שותף לדעה זו, וקבע שאם שוטר ממשטרת ישראל יעשה שימוש בהליך ההדברות על מנת להניא את משתתפי המחאה מלממש את זכותם להפגין, וחמור מכך – ינקוט בלשון מאיימת ובהפעלת לחץ פסול לצורך כך, הרי שפעל שלא כדין, והוא צפוי לעמוד לדין משמעתי המתחייב בנסיבות העניין. מכאן – אדם שזומן לחקירה במשטרה על מנת לברר את כוונות המחאה העתידיות שלו, או הופעל עליו לחץ מכל סוג שהוא כדי שימנע מלהשתתף בפעולות מחאה, יכול להגיש תלונה ליחידת תלונות הציבור של המשטרה.

 

מגישה: בפרק הראשון המלא ובשאר פרקי הסדרה תוכלו לצפות באתר הטלוויזיה החברתית. הפגנה נעימה!

 

הסתה תקשורתית
מגישה: מה חלקה של התקשורת הישראלית בהסתה כלפי מבקשי מקלט? בחודשים האחרונים אנו שומעים חדשות לבקרים על מעשי אונס, רצח, שוד ופשעים אחרים המבוצעים לכאורה על ידי מבקשי מקלט, עד שנדמה כי לפני הגירתם של אלה לישראל לא היה בה פשע כלל. אתר "הארץ" כותב על אריתראים שאנסו קטינה בת 15 בדרום תל אביב; "וואלה! חדשות" מדווח כי אזרח סודני אנס נערה שיכורה במסיבת סיום; בכותרת ב-NRG אריתריאי תקף מינית שתי נערות בחוף; וב-Ynet מספרים כי סודני נעצר בחשד לִתאונת הפגע-וברח באשקלון.

 

מוצאו של העבריין מוזכר רק כאשר הוא משתייך לציבור מבקשי המקלט. האם יש קשר בין שיוכו האתני של אדם לבין ביצוע העבירה? במציאות הסבוכה והמתוחה בדרום תל אביב, פרסומים אלה רק מוסיפים שמן למדורה. לפי דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, חלה בשנים האחרונות דווקא ירידה בהיקף הפשיעה של מבקשי מקלט. ציבור הקוראים שאינו ער לנתון זה מקבל רושם הפוך מהעיתונים, שמציגים את הפשיעה כתופעה שמאפיינת במיוחד את מבקשי המקלט. כללי האתיקה העיתונאית קובעים כי אין לפרסם מוצאו של חשוד אלא אם כן הפשיעה נוגעת עניינית למוצאו. האם היינו עוברים בשתיקה על כותרות כמו "פולני רצח בדקירות סכין את אישתו" או "מרוקאי נתפס מועל בכספי ציבור" ? אני בספק.

 

מעיתון הארץ נמסר בתגובה כי: "'הארץ' אינו מסית לגזענות. בדרך כלל אנחנו משתדלים לא לציין את המוצא של האדם המעורב, אלא אם זה חלק אינהרנטי מהסיפור." מיתר גופי התקשורת לא התקבלה תגובה עד לסגירת המהדורה.

 

פרחה שם יפה?
מגישה: ולסיום: ביום שני הקרוב, כחלק מסדרת מפגשים בנושא מקומן של נשים מזרחיות בחברה הישראלית, יתקיים בסינמטק תל אביב מפגש שיכלול את הקרנת הסרט "שבעה" של שלומי ורונית אלקבץ. בתום הסרט ייערך דיון בהשתתפות שלומי אלקבץ, ליהי יונה - פעילה מזרחית פמיניסטית, וחנה וזאנה גרינוולד - במאית ויוצרת. האירוע ביוזמת הקשת הדמוקרטית המזרחית בשיתוף קואליציית נשים לשלום, אתר העוקץ והגברת אסנת טרבלסי. יום שני, 28 בחודש, שש וחצי בסינמטק תל אביב.

 

עד כאן "סדר חברתי" להפעם, נתראה בתכנית הבאה!

סוף תמלול הכתבה: סדר חברתי 24-01-2013

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית