15 שנים לחוק ארוחה חמה

תמלול הכתבה: 15 שנים לחוק ארוחה חמה

ישי מנוחין: לא יכול להיות מצב כזה שבמדינה עשירה, כמו מדינת ישראל יש כל כך הרבה ילדים רעבים. וילדים רעבים שמגיעים לבית-ספר, הם לא לומדים.
ראג'א נאטור: אחת הדרכים שהמדינה קבעה לעצמה כהתמודדות עם תופעת חוסר הביטחון התזונתי בקרב תלמידים היא אספקה של ארוחה חמה לכל ילד במסגרת הלימודים. ככה ניתן להבטיח שכ-2 מיליון ילדים יקבלו ארוחה חמה ומזינה, אחת ליום, באופן שוויוני. זה אכן היה הרציונל של חוק ארוחה חמה שחוקק ב2004. היום, 15 שנים לאחר חקיקת החוק נבדוק מה נעשה ומה יש עוד לשפר. כמו הרבה דברים טובים, גם החוק הזה הגיע מהשטח, מהחברה האזרחית.
רן מלמד: כשכתבנו את החוק ידענו שאם אנחנו רוצים חוק שייתן הזנה מגן חובה ועד יב' או מ-א' עד יב', העלות שלו כמיליארד וחצי שקלים. ידענו גם שהסיכוי שלנו להשיג את החוק הזה לא יהיה גבוה ולא יהיה קל להשיג בגלל העלות הגבוהה. ובכל זאת החלטנו ללכת על זה.
יולי תמיר: חשבנו על כך שכל הילדים שבאים מהאשכולות הסוציו-אקונומים הנמוכים ששמה יש חשש למצוקה תזונתית, יקבלו ארוחה בבית הספר. זה נהוג בעולם כולו.
קריינות: למרות שאיפה זו, החוק עדיין מיושם באופן חלקי ב-100 רשויות מקומיות בלבד. ונכון ל-2016 מספר הילדים הסובלים מאי בטחון תזונתי עומד על 352 אלף. יותר מזה, נקבע כי החוק ייושם רק בבתי ספר שמתקיים בהם יום לימודים ארוך, מה שסיבך עוד יותר את יישומו.
איילת נחמיאס ורבין: בגלל שחוק 'יום לימודים ארוך' לא מיושם בארץ, אז באמת לא מצליחים להגיע לכל אחד ואחד מהילדים. כי לא בכל מקום, במקומות שבהם יש חוק 'יום לימודים ארוך' מצליחים להגיע לילדים. במקומות שאין שם חוק 'יום לימודים ארוך' לא בהכרח מצליחים להגיע לילדים. זאת אחת התקלות החקיקתיות הכי קשות בעיני. כי אם אתם לא חושבים שחוק 'יום לימודים ארוך' הוא לא טוב, בואו נביא משהו אחר. בואו נביא אלטרנטיבה.
רן מלמד: השאלה למה לא מקבלים היא מאוד מורכבת. במקומות מסוימים זה תלוי בהורים, שלא רוצים. במקומות מסוימים זה תלוי במנהלי בתי ספר שלא רוצים. במקומות מסוימים זה תלוי במערכת החינוך העירונית, שמסרבת להיכנס להליכי הגבייה ולתת הנחות להורים כי הרשות צריכה לשלם כ-10% מעלות המזון ואם אין לה אז היא מעדיפה לא לעשות.
קריינות: חוק ארוחה חמה ביקש דרך יישומו לספק גם מענה תעסוקתי לקהילה על ידי הקמת מטבחים קהילתיים, בהם יוכנו הארוחות על ידי התושבים.
רן מלמד: לי מאוד חבל שנושא התעסוקה לא בא לידי ביטוי מספיק בחוק. בעיקר לאוכלוסיות מודרות, מוחלשות, כמו אמהות חד הוריות, כמו אנשים בחברה הערבית. אתם יודעים, אפשר ליישם אותו בחברה הערבית נהדר, עם אמהות ערביות שיבשלו את האוכל המסורתי שהן מגישות ממילא לילדים והילדים יוכלו לאכול את זה בצהריים.
איילת נחמיאס ורבין: לי אין ספק, שמטבחים קהילתיים, אתה יכול להשיג שני דברים. גם מזון יותר בריא, כי זה מזון שיוכן בכמויות יותר קטנות ולא יהיה בהכרח מטבח מוסדי. וגם אתה נותן אפשרות תעסוקה לעוד אנשים.
רן מלמד: אנחנו חושבים שצריך לעשות עוד, אנחנו חושבים שצריך להרחיב את מפעל ההזנה עד לכתה יב'. אנחנו משוכנעים שצריכים לעשות גם פרוייקט, שאנחנו התחלנו אותו והוא עבד שנתיים כפיילוט, של ארוחה בחופשה. שהוא בניגוד לחוק המקורי לא יהיה אוניברסלי אלא רק לילדים שהם ממשפחות שהן מועטות הכנסה והזדמנויות.
ישי מנוחין: אין ארוחה חמה אוניברסלית, כי זה יקר ולא חשוב לממשלת ישראל. אם זה היה חשוב לה, אז הם היו עושים חוק שמחייב ארוחה חמה בבתי-ספר.
ראג'א נאטור: יישום חוק ארוחה חמה נתקל הרבה אתגרים שכרגע משרד החינוך לא מצליח להתגבר עליהם. למרות כל הקשיים באוקטובר התקיים דיון בכנסת על הרחבת החוק. נותר רק לקוות שהרחבת החוק תביא לכך שכל תלמידי ישראל יקבלו ארוחה חמה ומזינה, ויפה שעה אחת קודם.

סוף תמלול הכתבה: 15 שנים לחוק ארוחה חמה