עלי מחורה

תמלול הכתבה: עלי מחורה

קוראים לי עלי, אני בן 21. אני נולדתי וגדלתי בכפר חורה. אני היום סטודנט באוניברסיטת בן גוריון בנגב ואני עובד בתור מדריך פסיכומטרי וגם מורה דרך, בפרויקט ג'אולה במכון הנגב אג'יק. אני לומד ספרות זרה ולימודי מזרח תיכון.
מעגל החברים שלי הוא מעורב, כאילו יש לי חברים מכל מקום. וזה לא מבוסס במקום אחד בוא נגיד מסוים. וזה משהו מאוד מעניין, וזה משהו שמאוד עוזר בחיים שיהיה לך חברים מרקעים שונים. איפה שאתה יכול לראות צבעים שונים, רגשות שונים. אפילו מבטא שונה של בן אדם.
אחרי שסיימתי בית ספר תיכון התחלתי להתנדב בארגון אג'יק – מכון הנגב, ושם עשיתי התנדבות שקוראים לה שנת קהילה. בשנת קהילה הזאת אנחנו מתנדבים בצורה אינטנסיבית בתוך הקהילה הבדואית. וכל המשתתפים הבדואים מקבלים שותפים יהודים ועובדים ביחד בחברה הבדואית. אז התחלתי שם להתנדב והיה לי שותף יהודי והתחלנו להתנדב בכפר לא מוכר א-סייד. כפר א-סייד הוא לא כל כך רחוק מחורה. המרחק שלו הוא פחות משלוש דקות, הוא ממש על הכניסה של חורה. והפעם הראשונה שנכנסתי לכפר הזה זה היה בהתנדבות שלי. זה לא שמישהו מנע ממני ללכת לשם, אבל פשוט אף אחד לא דיבר איתי על זה לפני, אף אחד לא אמר לי שזה מקום מעניין, אף אחד לא אמר לי שזה מקום לא מוכר, או שהוא המקום של האחוז הכי גדול של אנשים חרשים בעולם. כאילו אף פעם לא ידעתי את הדברים האלה עד שהגעתי לשם והתחלתי להתנדב.
זה שונה לגמרי מחורה כי חורה הוא כפר מוכר אז הכל אפשר לסדר אותו, הכל אפשר לקיים אותו אבל שם זה באמת מאבק. ולא רק נגד החברה, או לא רק נגד בן אדם אלא נגד הממשלה עצמה וזה קשה.

סוף תמלול הכתבה: עלי מחורה