תמלול הכתבה: סדר חברתי 15/1/2014

מגישה: השבוע בסדר חברתי:
נורמליזציה ברמאללה - ישראלים ופלסטינים במשא ומתן לכאורה.
תקיפות בעיר הוורודה - אלימות על רקע נטייה מינית בתל אביב.
בגינת לוינסקי - סודניות ואריתריאיות מתארגנות להמשך המאבק.
טו בשבט - נוטעים ומוחים.

"סדר חברתי" - מהדורת האקטואליה של הטלוויזיה החברתית.

נורמליזציה ברמאללה?
מגישה: משחק החתול והעכבר של המנהיגים סביב שולחן הדיונים הפוליטי, נראה חסר תוחלת מתמיד, אך יש המאמינים כי על הציבור לקחת חלק פעיל במפגשים שיובילו לניסוח הסכם פיוס בין העמים. מפגש כזה בן יומיים התקיים בשבוע החולף, ברמאללה ומזרח ירושלים.

קריינות: הצטרפתי לנסיעה לרמאללה לקונגרס שלום בהובלה של אזרחים ישראלים ופלסטינים. בניגוד לפעמים קודמות, הפעם נכנסתי בתיאום עם הצבא, ובליווי משטרתי של הרשות הפלסטינית. המפגש ברמאללה הוא המשך לסדרת מפגשים שבסופם ייחתם הסכם שלום בין האזרחים הישראלים לנתינים הפלסטינים.

גרשון פינקס: אני ימני, קשה לי להאמין שיגיעו למשהו. אני נמצא פה שלפחות בכורסאות בסלון של יום שישי אני אוכל להגיד שגם אני ניסיתי.

יובל: אני שירתי בצבא בגבעתי, בתור לוחם. בתור ישראלים שרוצים לסיים את הכיבוש, רוצים לחתור למקום של הסכם חשוב לבוא מאיזשהו מקום שאנחנו מבינים שהבעיה היא בסיטואציה. היא סיטואציה ששייכת לכולנו ואנחנו צריכים לפתור אותה ביחד, ולא במי אשם או לא אשם. זה שיח שהוא לא נגמר.

גרשון פינקס: אנחנו והם לעולם לא נוכל להיות בגובה העניים, לא בגלל שנאה ולא בגלל חישובים אחרים. באופן טבעי אנחנו יותר גדולים יותר חזקים ואי אפשר לבוא למשא ומתן ולהתחזות שאנחנו שווים.

אילן פפה: השפה שמשתמשים בה כדי לתאר למה יש סכסוך, והשפה שמשתמשים בה איך לפתור את הסכסוך, אין לה שום קשר לסכסוך. זו בעיה זאת אומרת, שאתה דבר על משהו במונחים שאין להם קשר למה שקורה לא פלא שלא קורה כלום. אפילו אנשים טובים אם הם משתמשים בשפה הלא נכונה, הם יותר מזיקים מאשר מועילים.

גרשון פינקס: אני לא קורא לזה הפרדה אתנית, למה הפרדה אתנית? הם היו פה כמונו נהיה מצב שאנחנו הרבה יותר מתקדמים מהם. הם רוצים היום מדינה, אין לנו שום בעיה, אני רוצה שתי מדינות לשני עמים ואני רוצה כמו שעוזיאל אומר, אני רוצה שאהבה תשרור. לא שאני מאמין בזה אבל זה מה שיהיה. בגילאים שלנו אנחנו צריכים לחפש אהבה.

מאיר עוזיאל: רק אהבה, וזה עבד הם הבינו והם רוצים לאהוב.

קריינות: בעוד שבאולם המפואר, לא הסכימו לדבר על העוול ההיסטורי וחוסר השוויון, בחוץ, התארגנה הפגנת זעם נגד הכנס, בטענה שמדובר בנורמליזציה - פעילות שמתעלמת מאי השוויון - מצג שווא מזיק של דו קיום, ונורמאליות, שמסתיר מציאות של הפרדה אתנית.

נירמן תמימי: זה המסר שלנו: ולא רוצים שום משא ומתן עם הישראלים. לא נחיה אתכם בשלום בזמן שהצעירים שלנו נהרגים ואחרים בכלא. אנחנו לא רוצים ישראלים באזור שלנו.
המנהיגים שלנו לא יכולים להעמיד לדין את הרוצחים של אחי רושדי החלל, במקום, הם מביאים את הישראלים לכאן. זכותי לבקש שכל הישראלים יצאו מכאן. כל המנהיגים שלנו חסרי אונים ולא יכולים להעמיד לדין את הרוצחים של אחי רושדי. במקום, הם מביאים את הישראלים לכאן. זכותי לבקש שכל הישראלים יצאו מכאן.

קריינות: השוטרים הפלסטינים מנעו מעיתונאים פלסטינים להיכנס ולסקר את האירוע, לנו נתנו לצאת ולהיכנס.

סאמר: הבעיה היא לא איתך אבל עם עיתונאים ישראלים שעובדים ברמאללה ובשטחי פלסטין. ואילו עיתונאים פלסטינים לא מורשים לעבוד בירושלים ובאזורים הכבושים מ- 48'.
הם לא מבדילים בין עיתונאי למפגין, לאזרח רגיל, מבחינתם כולנו אויבים, ואני אישית נפצעתי לא פעם ההפגנות. העיתונאים הפלסטינים לא מוגנים מפני האש של הכובש. כעיתונאים פלסטינים ננהג כמוכם ונסרב לכך שעיתונאים ישראלים ייכנסו לאדמות שלנו בלי שום ביקורת.

קריינות: אין פרטנר למו"מ ופיוס, כשיד אחד נושאת ונותנת, והשנייה- ממשיכה לאחוז ברובה. כשהמציאות היא הפרדה, פיוס יכול לצמוח רק מתוך מאבק משותף.
בזמן שברמאללה התקיימו שיחות שלום, בחברון התקיים כנס בסיסמא "כן למאבק משותף לא לנורמליזציה".

מגישה: אין ספק שמאבק משותף להפסקת הכיבוש והדיכוי, וחתירה לחופש ושוויון הם תנאים הכרחיים לפני כל דיבור על הסכם שלום.

תקיפות בעיר הוורודה
מגישה: בימים האחרונים נחנכה בתל אביב אנדרטה לזכר ההומואים והלסביות קורבנות הנאצים והיה נדמה שבכך השלימה העיר את מיצובה כעיר הוורודה במזרח התיכון. אך מתברר שהמציאות לא כל כך וורודה. בסוף השבוע הותקפה קבוצה של בחורים הומואים בדרכם למועדון בדרום תל אביב.

מושיקו חדד: הם התחילו לצעוק לנו- 'הומואים, מזדיינים, הומואים, איכסה, טפו עליכם, פתאום בא איזה משהו מהצד והביא לי איזה כאפה כזאתי לפנים כשנפלתי על הרצפה הגיעו עוד איזה שלוש חברים שלו והתחילו לבעוט בי. מאותו יום אני לא מפסיק ללכת עם גז מדמיע.

אור אזולאי: הם ראו אותנו הולכים מחובקים, החבר שלי חיבק אותי. אני קיבלתי מכות רצח.

כתב: תל אביב כבר לא עיר כל כך וורודה?

אור אזולאי: אני תמיד חשבתי שפה קצת יותר בטוח מכל מקום אחר, כי תל אביב היא יותר ליבראלית.

מגישה: אירוע התקיפה האחרון מצטרף לתקיפתה של אישה טרנסג'נדרית, גם היא בדרום תל אביב, על ידי אחד עשר לוחמי מג"ב בחופשה. זו לא התקרית הראשונה של תקיפת טרנסג'נדריות על ידי שוטרים בשנים האחרונות.

רונית לירן: מדובר פה במה שמוגדר על פי חוק העונשין פשע שנאה. המחוקק רואה בחומרה רבה מאוד התנהגות מעין זו ואפילו קובע שעונשים כאלו אפילו יוכפלו בגלל החומרה שלהם. גם העובדה שמדובר בחבורה של אנשים שמתכנסת ביחד במטרה כזו.

מגישה: לדבריה של עורכת הדין לירן, טרנסג'נדריות חשופות להטרדות רבות, בעיקר בתחילת דרכן לשינוי מינן.

רונית לירן: מטבע הדברים, האנשים יותר מסתכלים, יותר בוחנים, יותר שואלים שאלות, לפעמים שאלות חודרניות, לפעמים לא מודעים לכך שזה שאלות חודרניות.

מגישה: ביום חמישי תתקיים בתל אביב הפגנה במחאה על עליית מקרי האלימות נגד חברי הקהילה, בתקווה שאנדרטת המשולש הוורוד תהיה באמת האנדרטה האחרונה בעיר, שמסמלת את פשעי השנאה.

בגינת לוינסקי
מגישה: מאבק מבקשי המקלט בשבועות האחרונים מושך אליו תשומת לב גם מצד אנשים במדינות אחרות. משלחת של אמנים מארצות הברית, ביקרה את מבקשי המקלט בגינת לוינסקי בדרום תל אביב.

ג'סירי X: אני אמריקאי שחור, ורציתי לראות מה עוברים האחים והאחיות שלי כאן. הרגשנו שאנחנו לא יכולים להיות כל כך קרובים ולא לבוא ולראות ולגלות מה שקורה לאחים והאחיות האפריקאים שלנו, וזה שובר לב, אני הגעתי לידי דמעות בגלל מה שקורה כאן. אנחנו מקבלים תקשורת שמטייחת, את מה שקורה פה. התקשורת שלנו תמיד מוטה לצד מדינת ישראל. אז לבוא לכאן ולראות ולשמוע את הסיפורים האלה זה הרבה יותר גרוע ממה שמספרים. אני מקווה שעם ההשפעה שיש לי אני פשוט אנסה להוציא את הסיפור החוצה.

מגישה: באותו היום התכנסו לראשונה, הנשים מאריתריאה וסודן בגינת לוינסקי, כדי לתכנן את המשך מאבקן, לא לפני שביקשו מכל הגברים להתרחק מהאזור. באספה נכחו מאות נשים, שהחליטו לקיים הפגנה ראשונה מול ביתו של שר הפנים גדעון סער. לנוכח התמונות הללו תמוהה הטענה כי מי שעומד מאחורי מחאת מבקשי המקלט הינם ארגוני זכויות האדם מישראל.

ט"ו בשבט של מחאות
מגישה: מחר חל טו בשבט, חג לאילנות ומסתבר שגם חג למחאות. פעילי מגמה ירוקה וסטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון, נטעו השבוע עצים בבאר שבע במחאה על התוכנית הממשלתית להקמת "עשרת הישובים" בנגב שעלותה מוערכת ב-4.5 מיליארד שקלים.

קריאות מפגינים: עוצרים את תכונית "עשרת היישובים"!
-עוצרים את תכונית "עשרת היישובים"!

שני מיכאל: פשוט לבנות בתים לעשירים בלבד, להרוס את כל השטח הפתוח בערד להרוס את פיסות הטבע האחרונות שיש לנו במדינה הזאת.

אנה בר-אור: כל יחידת דיור בישוב חדש עולה פי 3 מיחידת דיור בעיר קיימת ויש עתודות של קרקע בערים הקיימות. תבנו את יחידות הדיור האלה בערים הקיימות תהפכו אותן לאטרקטיביות לאוכלוסיות מהמרכז שאתם שואפים להביא.

קריאות מפגינים: להשקיע בערים ולא בפרברים!
-להשקיע בערים ולא בפרברים!

אנה בר-אור: רואים שבעבר הקמה של ישובים כגון מיתר, ועומר ולהבים שהציעו איכות חיים ברמה גבוה לא הביאו משפחות מהמרכז. ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם המערבי ושיאנית עולם בהקמה של ישובים חדשים לאוכלוסייה.

מגישה: הפעילים, התחפשו לדמויותיהן של שר השיכון וראשי הערים הגדולות בנגב. הם קראו לראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' להצטרף לשרים כמו יעל גרמן, ולחתום על עצומה הקוראת להפנות את המשאבים לחיזוק ופיתוח התשתיות בערי הנגב הקיימות, ובראשם- ערד, באר שבע, דימונה, כסייפה וחורה.

שני מיכאל: אין ספק שהסיפור הזה מעבר לפגיע סביבתית וחברתית הוא כמובן תחת כותרת לאומית של "בואו ניישב עכשיו יהודים כאן כדי שהבדואים לא יתיישבו במקומות האלה".

אנה בר-אור: יש קשר בין פראוור ל"עשרת היישובים", מה שאנחנו אומרים זה "שעשרת היישובים" זה לא פתרון. הפתרון של עשרת היישובים הוא בא לנסות לתחום, אז מה תבנה עכשיו בכל רחבי הנגב כדי לתפוס אותו מפני הבדואים? יש פה בהחלט שימוש פוליטי בקרקע.

אורי טרבולוס: באנו היום נכנסו פנימה לרוביק (דנילוביץ') אמרנו לו: "רוביק תחתום על העצומה אל תהיה דג. לא יכול להיות שדופקים את באר-שבע, נושא כל כך חשוב, נושא כל כך מהותי, ואתה כמו דג מפחד להביע את העמדה שלך.

מגישה: ראש העיר שהיה בלשכתו בזמן ההפגנה ברחבת העירייה, נמנע מלהתראיין ואף סירב להיפגש עם המפגינים.
אירוע נטיעות נוסף יערך ביום חמישי בשכונת הקטמונים בירושלים במחאה על מדיניות כלכלית מקטבת ובכפר פלסטיני בגדה במחאה על אירועי הטרור המכונים "תג מחיר". פרטים על הצטרפות והסעות בדף הפייסבוק של "רבנים למען זכויות האדם".

עד כאן "סדר חברתי" להפעם, טו בשבט טעים ושימו לב היכן נוצרו התמרים שאתם קונים. נתראה במהדורה הבאה!

 

סוף תמלול הכתבה: סדר חברתי 15/1/2014

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס