פתחיה שאהין סע'יר משפרעם

תמלול הכתבה: פתחיה שאהין סע'יר משפרעם

אני ממשפחה שנעקרה מכפר אל-דאמון שנמצא מזרחית למישור עכו.
הורי, כשאר תושבי הכפר, גורשו צפונה בשנת הנכבה.
נולדתי בשנת 55 אבל אני עדיין זוכרת את הילדות שהייתה לא ילדות, לא היה לי משחקים לשחק בהם. בנוסף, הבית שעברנו לגור בו היה קטן מאד – חדר אחד ולצידו מטבח, ושירותים וזהו.
החיים האלה השתקפו בי ובאחיותי וגרמו לנו לחפש מסגרות פוליטיות שיבטאו את הכאב שלנו ואת מה שעברנו בחיינו ואת השאיפות שלנו כדור שני לנכבה. הצטרפתי לתנועות פמיניסטיות שמייצגות את דרישותיי ואת זכויותיי כאישה ערבייה שחיה בארץ הזאת.
היום תחת ממשלות הימין בארץ אנחנו חיים בחשש. אולי יש תוכנית לעקור אותנו בשנית מהארץ או שיימאס לנו מהארץ, מההתקפות נגדינו ונהגר מרצוננו. לכן אני חושבת שיש לנו, ההמונים הפלסטינים שנשארו בארץ תפקיד חשוב, עלינו להרים את קולנו, להיות מודעים לתוכנית הזאת ולהתנגד אליה באופן כולל. אין לנו מקום אחר ללכת אליו.

סוף תמלול הכתבה: פתחיה שאהין סע'יר משפרעם