"צוק איתן" – הוויכוח שאחרי

תמלול הכתבה: "צוק איתן" – הוויכוח שאחרי

מגיש: המתקפה הישראלית בעזה - "צוק איתן" - נתפשת בציבוריות היהודית-ישראלית כמוצדקת ובלתי נמנעת. למרות זאת, הלבטים, הביקורת וההתנגדות הלכו והתרחבו במהלך המלחמה ולאחריה ואיתם מרחבי הדיון שנוצרו. לאחרונה סיקרנו מפגש של ימנים ושמאלנים בנושא גבולות השיח הציבורי בזמן מלחמה. לפני שבועיים התקיים הכנס הגלילי הערבי-יהודי למאבק בגזענות, שהותירה מאחוריה צוק איתן. בשבוע שעבר הצטרפנו לדיבייט ביוזמת צעירי הליכוד, בנושא תוצאות "צוק איתן".
ברק הרשקוביץ: ניסינו בעצם ליצור איזושהי מסגרת נעימה, פשוטה, לחבר'ה צעירים שאפשר יהיה לבוא ולדבר בה ולהחליף רעיונות באווירה שתאפשר שיח פתוח, מוגן ואולי, מי יודע אנחנו נצליח לייצר פה איזה שהוא מצב, שאפשר יהיה לדבר בצורה הגיונית ושפויה.
מגיש: לאירוע שהתקיים במועדון השפגאט בתל אביב הגיעו אמנם בודדים, אבל עמדות מנוגדות בהחלט היו שם.
שי ספיר: בסופו של דבר כן יש חשיבות אסטרטגית לשטח ואנחנו לא יכולים לוותר עליה. אז אם יש פרטנר שבאמת ובתמים רוצה איתי שלום ואומר "בוא אני אגיע איתך לשלום" אהלן וסהאלן.
מיכל הרמתי: אני בעייני ישראל היא לא פרטנר, ישראל לא עשתה שום דבר בשנים האחרונות שיוכיח שהיא יכולה להיות פרטנר לשלום. כל הסכם שאי פעם עשינו שנתן משהו לפלסטינים לא קיימנו וזה גם עניין של לדעת שזה קורה, לכן מתידעים מתקשורת שמאלנית או מתקשורת אלטרנטיבית, בתקשורת המרכזית לא מדברים על דברים כאלה לא מספרים לנו את זה. אומרים "זה בא משם דבר פתאום מפציצים אותנו" ולא אומרים את כל הדברים שישראל עושה בדרך שזה למשל אם מתיידעים גם מהתקשורת הפלסטינית מגלים המון דברים שקורים כל הזמן שלא מספרים לנו עליהם, שגוררים, כאילו לתגובות גם לתגובות אלימות, וזה אפילו טבעי שהן יהיו תגובות אלימות כי דורכים עליהם והם חיים שם במצב בלי זכויות.
אייל: אני מצפה מראש הממשלה בנושא המדיני להישאר שמרן ולא יהמר בביטחון של האזרחים שלו, הוא לא רצה לתת לחמאס כי הוא לא ידע מה יבוא אחרי זה. אולי יהיה כאוס, אולי יהרגו הרבה מאוד חיילים, אולי יהיה לחץ בינלאומי, לא יודע מה. אי אפשר לדעת, פשוט אי אפשר לדעת ולכן נזהרים ומחכים לשעת כושר, למתי שיהיה נוח לשפר את המצב, כנראה זה לא יקרה בעידן הקרוב. אני לא מבטיח יונה לאף אחד.
מיכל הרמתי: השנאה הזאת לא באה משום מקום, זה לא, רגע רגע רגע רגע רגע, זה לא, השנאה, זה לא שאנחנו באיזו סביבה עויינת בצורה ניטראלית שככה הם פשוט ישנאו אותנו לעד. יש פה אנשים שחיים תחת כיבוש ושחיים בעוני ליד מדינה שחיה בעושר שגרמה להם להרבה עוולות.
מגיש: במהלך המלחמה, פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני, קיים בכל ערב את "אוהל השלום" - ברחבת הסינמטק בתל אביב. את הדיון שערכו שם על מקומן של נשים בסכסוכים מזוינים הבאנו בעבר במלואו. השבוע התקיים ב"אוהל השלום" דיון בנושא "נשים עושות שלום", התארגנות של נשים מהמלחמה האחרונה למען הסדרי שלום.
מיכל ברק: אז נשים עושות שלום הוקם במהלך הקיץ האחרון, במהלך קיץ 2014 מתוך ייאוש מאוד מאוד עמוק, אני חושבת שהמלחמה הזאת נתנה להרבה מאיתנו זה לא רק ייאוש איזה תחושה של שבר במשמעות של החיים פה. ותוך כדי המלחמה ותוך כדי הקיץ התחילו להתארגן התארגנויות של נשים וזה היה מעניין וזה כמעט הייתה תופעה. הייתה התארגנות של נשים יהודיות וערביות בנווה שלום והתארגנות של נשים יהודיות וערביות ביפו, אימהות שואלות, התארגנות שנקראת "נשים אומרות חלאס", שצברה המון המון כוח מהר מאוד ברשת. ושאלנו את עצמינו מה זה העניין הזה, למה נשים? למה אנחנו מחפשות אחת את השנייה דווקא במצב הזה של הייאוש המאוד מאוד עמוק הזה. החיפוש הזה היה בדיוק ההפך מכל מה שהמלחמה המטורפת הזאתי סימלה. הרעיון של, אם יש יאוש אז אנחנו קודם כל עושות וככה קמה התנועה, מרצון לאחד את ההתארגנויות השונות שהיו בקיץ הזה, ולהוביל אותם לעשייה פוליטית. הרבה מהעשייה היא עשייה בשטח, בכל מני מקומות בארץ , התארגנויות מקומיות.
מרילין סמדג'ה: עכשיו התנועה של נשים עושות שלום, היא תנועה שבעצם כוללת בפעם הראשונה נשים מכל קצווי הארץ, מדעות פוליטיות שונות, לא כדי לעשות רק או להיות ביחד, לעשות פיוס שזה כבר דבר מאוד מאוד חשוב בפני עצמו, זו מטרה מאוד מאוד חשובה, מטרת על. הייעוד שלנו הוא לעורר יחס ציבורי מאוד מאוד חזק ורחב בכל המעגלים של המדינה כדי ללחוץ על הממשלה להגיע להסכמים מדיניים.
סביונה רוטלוי: אנחנו נהיה אימהות שכולות, אחיות שכולות, סבתות שכולות, שאנחנו נחבק את החיילים, שנביא להם אוכל, אבל אף אחד לא שומע לדעה שלנו. ואני הצטרפתי לנשים עושות שלום, לא רק כאלו שמדברות על שלום, אלא אני חושבת שאנחנו צריכות לבוא בדרישה לשתף אותנו בכל מהלך, מדיני ואחר.
מגיש: הדיונים באוהל השלום ממשיכים להתקיים בכל יום ראשון.

סוף תמלול הכתבה: "צוק איתן" – הוויכוח שאחרי