יום חמישי   12-12-2019
תמלול הכתבה: דיור תחילה

קריינות:  בישראל רשומים כאלפיים "דרי רחוב". רובם צורכי סמים וחלקם תשושי נפש, השרויים בהזנחה נפשית וגופנית. לעומתם, אלפים נוספים, מתגוררים ברחובות בשל פשיטת רגל, תאונות עבודה ויוקר המחייה. אלו, מכונים על ידי הרשויות "חסרי דיור". מדובר באנשים המסוגלים לדאוג לעצמם, והמקלטים, הגגונים וההוסטלים - המיועדים ל"דרי הרחוב" אינם תואמים לצרכיהם.

כתבת: אז איך הגעת לרחוב? איך הגעת לאוהל?

מרדכי: סילקו אותי מהבית. לקחו לנו בית ש-48 שנה שילמנו שכירות.

כתבת: איפה?

מרדכי: באשקלון. הבית שטענו כביכול שאין לי זכות ל"דייר ממשיך" בגלל שהייתי בתל אביב. אני לא עובד מאז תאונת העבודה. הייתה לי תאונת עבודה רצינית בשנת 2003, פריצת דיסק בשלוש חוליות ושתי הרגליים שלי נפגעו. הייתי משותק יחסית המון זמן.

קריינות:  מאחורי מרדכי, עבר תעסוקתי של 30 שנים בבורסת היהלומים ברמת גן.  כיום, הוא חי על קצבת נכות חודשית בסך 2,500 שקלים ונאלץ להתגורר במאהל ארלוזורוב - המאהל שנוצר בסוף מחאת האוהלים ב-2011.

מיטל להבי:  בסופו של יום, עיריית תל אביב רואה את עצמה כמי שהתירה למחאה להמשיך בארלוזורוב. לא צפינו את ההתפתחות למאהל מחוסרי דיור. מושקע המון מאמץ בניסיון לפתור. ידינו כבולות עם מעט מאוד פתרונות והיום הפנייה נעשית על ידינו, גם למשרד הרווחה וגם ובעיקר למשרד השיכון באמירה: "בואו נמצא להם פתרונות ביחד". עיריית תל אביב חושבת ותמיד חשבה וזה העמדה כאן, שאנחנו לא מגיעים במקומה של ממשלת ישראל.

קריינות:  הטלת האחריות על המדינה אינה פותרת את בעיית מחוסרי הדיור בעיר הגדולה. הדיור הציבורי המהווה את אחד הפתרונות שהמדינה מציעה למחוסרי הדיור, נגיש למעשה רק למשפחות מרובות ילדים או לנכים המרותקים לכסאות גלגלים. רוב מחוסרי הדיור נופלים בין הכיסאות. 

מרדכי: הייתי בתהליך הזה שלוש פעמים והם טענו שאין לי זכות לקבלת דיור ציבורי. הטענה שלהם כביכול זה שכאילו רק נשוי פלוס שלוש מגיע לו דיור ציבורי, אחרי ועדות ואחרי שהוא חיכה ואחרי שזה...

גיל גן מור: אם היום המדיניות באה ואומרת: אנחנו כמשרד הרווחה דואגים לתת איזה שהוא מענה לאנשים שכבר הגיעו לרחוב, במקלטים, בהוסטלים בכל מיני מסגרות דמוי מוסד, ובסוף אולי גם נותנים איזה סיוע בשכר דירה, אנחנו אומרים לא! הדיור זה המפתח, קודם כל תנו לאנשים דיור.

קריינות: בין מחוסרי הדיור יש כאלו שעובדים.  סלאווה, גרוש פלוס ילד, מעולם לא פנה לרשויות לעזרה.  הוא עבר לגור במאהל ארלוזורוב לאחר שהתגרש. השכר המועט שהוא מרוויח אינו מאפשר לו לשכור דירה. 

כתבת: אז איך אתה חי?

סלאווה: "הנה פה יש פה אופניים, ברזל בקבוקים הרבה דברים... מישהו זרק אופניים ברחוב, אנשים יודעים לא לזרוק בפח זבל, הכל עובד. אם אני רוצה כסף יש שוק הפישפשים או תחנה מרכזית, זהו, יש כסף.

קריינות:  המדיניות בארצות הברית ובאירופה ביחס להומלסים, שונה מזו של מדינת ישראל.  כל מי שמתגורר ברחוב מסיבה זו או אחרת נחשב למחוסר בית ומגיע לו דיור קבע, כאשר המטרה היא למגר את התופעה ע”י שילוב ותמיכה בקהילה.  דר' שמוליק שייטוך חוקר את מדיניות הדיור לחסרי בית בישראל ובמדינות מערביות, מספר איך השיטה עובדת בחו"ל.

דר' שמוליק שייטוך: מה שקורה, הם פוגשים אותי כאן על הספסל ברחוב כשאני חסר בית או שמגיעים לבית חולים שבו הייתי מאושפז, כי העובדת סוציאלית קראה להם כי היא יודעת שאני חוזר לרחוב, והם מציעים לי: בוא, יש לנו מגוון דירות בקהילה, תראה שתיים שלוש דירות, תבחר דירה ותוכל להיכנס לדירה. ואנחנו נציע לך גם דירה וגם תמיכה.

קריינות: "דיור תחילה" היא תוכנית הנתמכת במדינות רבות. בארצות הברית לדוגמא, החוק מטיל חובה על הרשויות להנגיש רכוש ומקרקעין פדראליים לטובת חסרי בית. לעומת זאת בתל אביב, דוחים את הגישה. תקנות חדשות של משרד הפנים המתירות לרשויות המקומיות לבנות בניינים לשכירות זולה על שטחים חומים, שהם שטחי ציבור, נתקלות בביקורת חריפה. 

מיטל להבי: אני נגד.  חד משמעית שחור על גבי עיתון, בנייה של כל דיור על גבי שטחים חומים. שטח חום נועד לבתי ספר, לגני ילדים ולשירותים ציבוריים. אין להפריט אותם גם לא בשם מטרה נעלה כמו דיור בר השגה או דיור ציבורי.

 קריינות:  באין מדיניות, גורלם של תושבי מאהל ארלוזורוב נתון בסכנה. בניית הרכבת הקלה תביא בקרוב לפינויו הסופי.  סלאווה, מרדכי ושאר יושבי המאהל עדיין כמהים לקורת גג יציבה. 

סוף תמלול הכתבה: דיור תחילה

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית