יום שני   14-10-2019
תמלול הכתבה: הדרוזים פרק 4 – "אורפוד" – תסרב

מגיש: "סדר חברתי" - מהדורת האקטואליה של הטלוויזיה החברתית.
במהלך חודש אוגוסט קיים העיתונאי בן כספית ראיון ברדיו FM103 בנושא תנועת הסרבנות הדרוזית עם אחת הפעילות בתנועה - הדייה כאיוף. מהחשש שהנושא טעון, ציין בן כספית בפתיחת דבריו, ואני מצוטט: "אנחנו נקיים דיון נקי ומתורבת בנושא זה". לאחר 10 דקות של שיחה בינו לכאיוף ולדוברים נוספים סיים בן כספית את הריאיון בזלזול ואמר: "אז אולי נשלח אותך לגיהנום".
מעבר לכישלון בהשגת היעד שהציב לעצמו בן כספית לקיים דיון נקי ומתורבת, נשאלת השאלה מה אנחנו כחברה יודעים על הדרוזים ועל מאבקם רב השנים על זהותם ועל זכויותיהם. כל ילד שלמד כמה ימים בבית הספר, ידע לספר כי הדרוזים נאמנים לישראל וקשורים בברית דמים עם המדינה. האומנם? בסדרה בת ארבע כתבות אותן נעלה מידי שבוע, נרצה להאיר באור אחר את מה שאנחנו מספרים לעצמנו על הדרוזים בישראל.

למדו אותי שאני דרוזית ישראלית. אוקי, אבל אני מדברת בערבית זו שפת האם שלי, זו התרבות שלי.
אני ה-פלסטיני בה' הידיעה.
הדרוזים, הלאום שלהם הם פלסטינים.
זה התחיל בבית, אבל עכשיו אנחנו לא ממש מדברים על זה.
אין סתירה בין היותך דרוזי להיותך ערבי.
קריינות: זהו סיפור על אהבה, בגידה, אדמה ודם. סיפורו של מסע בעקבות הנרטיב הדרוזי שכולנו כל כך אוהבים לדקלם. על הקשר המיוחד בינם לבין המדינה. מסע אל ארץ מסוכסכת ופגישה עם מציאות קשה וטורדת שאין בה זכר לברית דמים או שותפות גורל.
השעה מתארכת וע'אלב, שזה לו הבן השלישי שמסרב לשרת בצבא, אינו יודע לאן להוליך את המתח והחרדה לגורל בנו.
עד מתי תחכה פה?
ע'אלב סייף: עד שיגידו לי מה הם עושים איתו.
עומר סעד: שנוא עליי העוול ואני מתנגד לכיבוש. אני מתעב הקנאות ושלילת החרויות.
אני שונא את מי שעוצר ילדים, זקנים ונשים.
בסופו של דבר אני אלך לכלא. וודאי שהמחיר לא קטן, אבל לדעתי המחיר שווה את זה.
סא"ל (מיל) מוניר מאדי: כל הזמן היו כאלה שהתנגדו, אבל המציאות היא שונה והיא אחרת ואיך אומרים, עם עובדות לא מתווכחים.
נכון להיום ובכלל, אני עד לפני שנתיים מפקד הגדנ"ע של המגזר הדרוזי, אחראי על נושא הגיוס לצה"ל בקרב הצעירים הדרוזים והעובדות נכון להיום גם הן אחרות,
אחוז הגיוס של הנוער הדרוזי הוא האחוז הגבוה במדינה, מדברים על 82%.
עו"ד יאמן זידאן: זה לא נכון, כנס של הביטחון הלאומי הישראלי בהרצליה בשנת 2012, אמרו שקרוב ל50.6% מהצעירים הדרוזים המגיעים לגיל גיוס חובה משתמטים מהצבא.
קריינות: גם לגבי הנתונים העובדתיים הפשוטים, כמו אחוז המתגייסים בקרב הצעירים הדרוזים, המספרים שנזרקים בכלל לאוויר הם מקצה אל קצה. כל אחד והמספר המשרת את טיעוניו. אורפוד, היא תנועה חדשה של צעירים משכילים דרוזים.
אואן עלי: אורפוד היא תנועה שהיא באמת פמיניסטית.
הדייה כיוף: יש לה שתי מטרות, המטרה הראשונה זה בעצם להעלות את המודעות שהדרוזים הם חלק מהערבים פה.
עלאא מהנא: אנחנו מנסים ליצור את הזהות שלנו מחדש, כערבים, פלסטינים...
הדייה כיוף: והמטרה השניה זה בעצם לתמוך בכל בחור דרוזי שמחליט לא להתגייס לצבא.
יש לנו רשת של ליווי שמורכבת מעורכי דין, מפסיכולוגים, מאנשים משכילים שבעם נותנים תמיכה גם נפשית וגם משפטית ומסבירים לבחור קודם כל את ההשלכות של הסירוב, כיצד לסרב מבחינה חוקית.
קריינות: באורפוד מתנגדים גם לשירות לאומי.
עו"ד יאמן זידאן: שירות לאומי הוא שירות צבאי.
סאמר עסאקלה: לכן אנחנו מתנגדים לזה. אם המדינה רוצה שאנחנו נתנדב, יש לנו את הארגונים שלנו, שהם נותנים לפלסטינים שגרים בתוך ישראל להתנדב.
הדייה כיוף: אנחנו בטח שאנחנו כן בעד להתנדב אבל שירות לאומי בשבילנו הוא לא התנדבות.
אם אתה רוצה לחנך חברה בשביל לתרום, אתה לא צריך לפתות אותה בכסף.
קריינות: לאחר שעה ארוכה של ציפייה, יוצא עורווה את שערי לשכת הגיוס.
עורווה סייף גאלב: ביקשתי ועדת מצפון והם לא נתנו לי, הם רוצים להכריח אותי על ועדה רפואית, הם מנסים פשוט מאוד לא לתת לנו את מה שאנחנו רוצים, לכפות עלינו שאנחנו לא ערבים.
קריינות: ב-1956- התגייס המחזור הראשון של בני העדה הדרוזית תחת חוק גיוס חובה. תתנו תקבלו אמרו להם אז, מסתבר שבמדינתנו הדמוקרטית, בני עדה מסוימת צריכים לתת כדי לקבל את המובן מאליו
לבני העדה השלטת. והדרוזים נתנו, נתנו את היקר מכל, הזהות, הבנים ואת האדמה. ומה הם קיבלו?

סוף תמלול הכתבה: הדרוזים פרק 4 – "אורפוד" – תסרב

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית