עדותו של אורי בן שמואל-דייר בדיור הציבורי

תמלול הכתבה: עדותו של אורי בן שמואל-דייר בדיור הציבורי

קריינות: אורי בן שמואל נולד וחי כל חייו בדירת עמידר ביפו. לאחר מות אמו הוא שיפץ יחד עם אשתו את ביתם, אבל יום אחד מתקשרים אליו מעמידר ומודיעים לו שמשרד השיכון החליט שהוא פולש בביתו.

אורי בן שמואל: מתקשר אלי מנהל עמידר ואומר לי: "אורי, תגיע מיד לעמידר". אני בא לעמידר, אני אומר לו "מה קרה?" הוא אומר לי: "משרד השיכון החליטו שאתה פולש לבית, ורוצים להוציא אותך מהבית." – "פולש? למה?" הוא אומר לי: "ביקורי מעגל שעשו בשנת 99', 2000, ו-2001. לפני שאמא אושפזה אתה לא גרת בבית". 

קריינות: גם במשרד הפנים אומרים שאורי תמיד גר בביתו.

אורי: בודקים, הופכים ספרים, אומרים לי "אתה צודק". מוציאים לי מכתב – "טעות שלנו, אנחנו טעינו, הוא מעולם לא שינה את הכתובת. הכתובת שלו – קהילת קנדה 50 ביפו". משרד השיכון עומד בשלו – "וואלה, אפשר לעשות פה גזל, אנחנו ניקח לו את הבית, הוא לא היה". 

קריינות: מוגשת תביעה בבית המשפט. אורי מגיש תצהירים של שכנים, מכתבים מעמידר ומשרד הפנים, ובכל זאת מפסיד במשפט. למה פסקה השופטת נגדו?

אורי: אני אגיד את זה בלשון הכי עדינה – לדעתי היא (השופטת) לא עשתה שיעורי בית. היא מתעלמת משמונה או תשעה תצהירים של שכנים שמכירים אותי בבית. מעבר לזה – היא מתעלמת ממכתבים שבתקופות שאומרים שלא גרתי בבית – אני מקבל מכתבים מעמידר, ממשטרת ישראל, מביטוח לאומי, ממס הכנסה, אני מקבל עיקולים בבית ומבצעים עיקולים בבית כשאומרים שאני לא גר פה! משרד השיכון רוצה בשביל כסף להרוג אותנו? בידיים שלהם, בבקשה, שיעשו את זה.

סוף תמלול הכתבה: עדותו של אורי בן שמואל-דייר בדיור הציבורי