מבדק תקשורתי חברתי-כלכלי 2

לכתבה זו 15 תגובות באתר

1. אורי זקהם‏ 9 באפריל, 2008  בשעה 5:31
   

   תודה רבה! מאד אהבתי. מה שחשבתי על המטבח ועל השרדות. יפה מאד.

2. ממי סולטן‏ 9 באפריל, 2008  בשעה 5:44
   

   טלוויזיה חברתית שלום 🙂

   תוכן הסרטון מעניין מאוד ומעורר מחשבה.
   אופן ההעברה ( למעט המבט למצלמה החסר לעיתים) משיג את המטרה 🙂

   האם יש מקום להכין כתבה על נושא חולי סרטן וסל הבריאות?

   ממי

   נ.ב.
   אשמח לקחת חלק בכול דרך.
   ממי

3. אמיר לוי‏ 9 באפריל, 2008  בשעה 7:31
   

   תודה רבה, המשיכו כך ! זוהי עבודת קודש.
   הייתי מבקש לגעת בעתיד במערכת החינוך שלנו, איך זה קורה שהמערכת מתוקצבת בנדיבות ובכל זאת מה שמגיע בסופו של דבר למורים גובל בסכומים מעליבים שכמובן אינם עולים בקנה אחד עם הצהרות על חינוך ומצויינות. איך זה קרה שמעמד המורה בישראל נשחק כל-כך, תוך כדי הפיכתו למקצוע נשי (כל מקצוע ברגע שהופך להיות נשי בלבד שכרו יורד- אפלייה מגדרית), עתה לא ניתן לפרנס משפחה משכר המורים, פלא שיש עוד מי שרואה במקצוע זה שליחות.
   בהצלחה, ובברכת פסח שמח, אמיר

4. אסנת בר-אור‏ 9 באפריל, 2008  בשעה 7:36
   

   כל הכבוד!

5. נרי בר-און‏ 9 באפריל, 2008  בשעה 8:13
   

   טלוויזיה חברתית שלום 🙂

   הראלטי של הראלטי הוא שזה לא ראלטי אלה משחק ערוך – תכסיסים וקנוניות.

   הבעיה היחידה היא שהריגוש שמעורר מצג השווא הזה מוכר. וכידוע המטרה של המטבח אינה שינוי חברתי ולא חשיפת כל המציאות אלה למכור עוד ועוד ועוד.

   תודה ובהצלחה.

6. שיר חבר‏ 9 באפריל, 2008  בשעה 9:12
   

   שלום לטלוויזיה החברתית,

   כל הכבוד על המבזק, ואני מאוד מקווה שתצליחו להפיקו אותו בתדירות גבוהה וסדירה.

   היה מאוד מעניין ונוקב.

   הרעיון של הצגת ערכים מויקיפדיה ברקע הוא מצוין לדעתי, אבל צריך להקפיד שהראש של המגישה לא יסתיר את הכתוב.

   תודה רבה!

   שיר

7. אילנית‏ 9 באפריל, 2008  בשעה 10:48
   

   מוכרחה לציין את עבודת הקריינות המצויינת.

8. יעל‏ 9 באפריל, 2008  בשעה 12:13
   

   הנושא שווה הרחבה, יש לציין שאני אישית לא נכנסת לרשתות חנויות שלא נותנים למוכרים/מוכרות לשבת, גם אם יחלקו בחינם את המוצרים. והלוואי שהיו מצטרפים עוד אנשים.

   אני חושבת, שצריך לטפל גם בנושא של פתיחת מרכזי קניות ביום המנוחה. ולא בשל מיניעים דתיים, אלה בשל העובדה שכל בן אנוש חייב יום מנוחה אחרי 6 ימי עבודה.

   אני אישית חילונית גמורה, אבל ביום שבת אל מוכנה לעשות קניות רק בשל העובדה, שאני לא הייתי רוצה ומוכנה לעבוד ביום שכל בני ביתי נחים, ולפספס את חויות המשפחה ביחד.

   מצד שני אני נגד המלחמה נגד וייסמן.

   הצעה ליעול, אם אפשר לשים כתוביות בעברית על הטקס שהקרינית מקריאה. השפה מאוד לא ברורה וחבל.
   המשיכו לעורר אותנו מתרדמת החורף.
   שיהיה יום נפלא מלא חיוכים …

9. אלכס קון‏ 9 באפריל, 2008  בשעה 14:59
   

   כל הכבוד לטלביזיה החברתית על פועלה, עם זאת ברצוני להתסייג מהכתבה השנייה.

   ההתפרקות מהאחריות החברתית לטובת האחריות הצרכנית מסמנת מגמה שלילית בעיניי. כאשר הכלי הפוליטי שלנו הוא כוחנו הצרכני אנחנו מתעלמים מכך שזהו כוח שמחולק בצורה לא שוויונית – ההחלטות המתקבלות בשדה הצרכני שקולות להצבעה שבה לאדם אחד יש קול אחד, ולאדם אחר 100 קולות – בהתאם לאשראי שלהם.

   יש להאבק בניצול העובדים והרס הסביבה שמוזילים את מוצרי התאגידים ופוגעים בעסקים מקומיים, אך זה בעייתי להציג את ה"צרכנות הערכית" בתור הכלי המרכזי או היחיד לשינוי.

10. ניצן אביב‏ 9 באפריל, 2008  בשעה 15:41
    

    כל הכבוד ויישר-כח לעוסקים במלאכה חשובה זו של העלאת מודעות הצרכנים והגברת התובנות למניעת תמרון וניצול ע"י חברות שיווק בסיוע מחפיר של תקשורת משת"פית.
    חזק ואמץ לליאת רוזנברג, לרועי גזית ולאהוד שם-טוב. מחזק את ידיכם!

11. גיל‏ 9 באפריל, 2008  בשעה 17:39
    

    4 נקודות:
    1. האמת – לא השתכנעתי מהדוגמא היחידה של המטבח. תוכנית אחת היא לא דוגמא למשהו עקבי. ולא היה קשה מאוד להכין טיעון קצת יותר משכנע – הרי גם בתוכנית האוכל בערוץ עשר, היחס לעוזרים הוא לא משהו. אם אתם טוענים משהו – גבו אותו בכמה דוגמאות. לא אחת.

    2. זו לא הייתה טלוויזיה, אלא מצגת מצולמת. אומנם ברקע רצה תמונה פה, וטקסט שם, אבל בגדול זו היתה הרצאה בליווי שקופיות. רואים שיש הרבה רצון טוב, אבל המפתח של טלוויזיה היום הוא רצף אירועים.
    עדיף להקרין חלקים קצרים, של טלוויזיה ממש – לא של תמונות – מתוך התוכניות שאתם מבקרים, ללא פגיעה בזכויות יוצרים (במסגרת הכלל המכונה סיקור הוגן וביקורת), ובצירוף, קטעי טלוויזיה של ממש שאתם תיצרו, וכמסגרת ללוות בקריינות. אחרת זו לא טלוויזיה, והחלופה שאתם מייצרים לא תהיה מושכת מספיק, בהשוואה למתחרים.

    3. עומס-יתר. יותר מדי נושאים במבזק אחד. תפשתם מרובה ? לא. לא תפשתם. וחבל. כמו שמלמדים בשעורי הפרסומת – נושא אחד. ממוקד. לתקוף אותו מכמה היבטים מרעננים. ודי. אחרת – לא תפשתם.

    4.מי קהל היעד ? בהנחה שהכוונה היא לתפוש ולשכנע אנשים חדשים, ולא את המשוכנעים, נדרשת עבודה על אוצר המילים.
    מדגם אקראי – ז'אנר. וירטואלית. רייטינג. קריטריון. הנדסה גנטית.

    לאדם מעשירון מסויים ומעלה של ידע והשכלה – זה פשוט שקוף. מובן לגמרי. אפילו ניכרת הקפדה על שפה פשוטה. אבל שלחתי לחברים, וקיבלתי תלונה על השפה הגבוהה, המחייבת ריכוז ומאמץ כדי להבין.

12. יניב‏ 13 באפריל, 2008  בשעה 14:53
    

    כל הכבוד. צריך להפיץ כמה שאפשר.

13. יצחק‏ 24 ביוני, 2008  בשעה 17:00
    

    התוכנית המטבח מאד מענינת וכל המשפחה שלי רואה אותה אנו מאד מעונינים שתביאו את התוכנית שוב היא מאד מענינת ואנו רוצים לראות אותה שובאם הינו צרכים לתת לה ציון הינו נותנים 100 אנחנו נהננו משף קדם ומכל אלה שישתתפו ומהיכולת שהוא עשה תוכנית מאד יפה

14. עמית‏ 1 באוקטובר, 2008  בשעה 17:09
    

    סוף סןף גם אני יכול לראות טלויזיה.
    תודה רבה לכולכם.

15. חני‏ 3 במאי, 2009  בשעה 1:54
    

    מנחה מעולה. יישר כח!