יום חמישי   24-09-2020
תמלול הכתבה: שיחות על שיבה – רואן בשאראת

רואן בשאראת: אני נולדתי ביפיע, המשפחה שלי במקור ממעלול. מעלול זה כפר פלסטיני ליד נצרת שנהרס ב48' והמשפחה שלי עברה ליפיע.
כתב: וב48' כשהם עברו ליפיע, הם הרגישו כמו פליטים?
רואן בשאראת: אני יכולה להעיד על עצמי עכשיו שאני מרגישה שאני פליטה.
כתב: באמת?
רואן בשאראת: כן
כתב: עד היום?
רואן בשאראת: כן
כתב: איך זה מתבטא?
רואן בשאראת: זה תבטא בזה שמ48' ועד היום למשל ביפיע, במועצה המקומית, לא היה ראש מעוצה שהוא ממעלול. אני אומרת את זה גם במובן החיובי. אני חושבת שיש סטטוס מסוים לאנשים שהם פליטים כאילו סטטוס שהוא טוב.
כתב: באיזה אופן?
רואן בשאראת: יש את השייכות למקום, כאילו שהוא נלקח ב48' ועדיין יש את התקווה לחזור לשם. יש את הקשר עם האדמה, יש את הקשר גם המקום הזה. יש חיבור בתוך הקהילה בגלל מה שקרה ב48'. אז כאילו זה...
כתב: ז"א יש ממש קהילה של מעלול.
רואן בשאראת: יש קהילה, כן. כל שנה, ביום השני של הפסחא, יש טקס במעלול, בכנסייה שבאמת הוא הטקס שמחבר בין הקהילה, ואני מדברת על הקהילה הנוצרים וגם המוסלמית. זה לא רק החג זה גם החיבור של האנשים למקום.
כתב: מה יש היום על האדמות של המשפחה שלך?
רואן בשאראת: אין כלום. זה ריק. אנחנו קבוצה של צעירים ממעלול שהתארגנה. לחשוב איך אנחנו מתכננים את השיבה למעלול וגם לתאר את הסיפורים שהיו ב48'
כתב: באמת, כשמדברים על השיבה ועל שיבת הפליטים תמיד זה משהו קצת רומנטי כזה. הייתה לכם איזה מחשבה פרקטית לגבי איך זה יכול... איך אפשר לממש את השיבה? איך הקהילה הזאת יכולה לחזור ולגור שם?
רואן בשאראת: כן, אז, אני מאוד מתחברת למשפט הזה שזה באמת משהו רומנטי, אוקיי? כי השיבה עוד לא התממשה. זה הכפר ההיסטורי, אנחנו כן רוצים לשמר אותו ולהחזיר אותו לאיך שהוא נראה, ומסביב בגלל שהיינו 800, בין 600 ל-800, והיום אנחנו 7000, אז אין מקום לכל האנשים האלה ככה בתנאים האלה, בית ליד בית. זה שרטוט של מפה בריטית, לפני 48', איך שזה נראה. ואם אני לוקחת את זה כאן, אז יש את השימור של מה שהיה כאן ב48' וליד יש את הבניינים הגדולים. כאילו כשאתה מדבר, ברומנטיקה של זכות השיבה. יש אנשים שיסכימו יש אנשים שלא, אבל זה עדיין רומנטיקה ותיאורטי. כשאתה מדבר ברמה של לרדת לקרקע ולהסביר לאנשים שהיינו ככה והנה תכננו ויש לנו טיוטה לחשוב, ברמה המחשבתית רק, איך זה יראה, אז פתאום אנשים כן מקבלים את הדבר הזה.
כתב: למה זה חשוב לך? שמעלול תבנה מחדש והקהילה, אני מניח, תחייה שם. נכון? כאילו זה הכיוון...
רואן בשאראת: לא בהכרח.
כתב: לא בהכרח?
רואן בשאראת: אני לא חושבת שעניין הוא באמת לחזור לשם, כאילו למקום ספציפית. לחיות שם, כי כל אחד עכשיו יכול לבחור איפה שהוא רוצה לחיות. העניין הוא שתינתן אופציה לאנשים וזה חשוב ממקום אחר. ממקום כזה שלפלסטינים, גם בתוך גבולות מדינת ישראל צפוף. עיר אחת או כפר אחד לא נבנו מאז 48' ועד היום. ויש את הספייס הזה, אז למה שאנשים לא יחזרו לשם?

סוף תמלול הכתבה: שיחות על שיבה – רואן בשאראת
 
 

הוספת תגובה לכתבה

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס