החלום וסדקו

תמלול הכתבה: החלום וסדקו

קריינות: על אף המתח והאלימות שעלולים להתפרץ כאן בכל רגע, כחמישה מיליון תיירים מבקרים בגדה המערבית בשנה. זה בהחלט נתון מפתיע בהתחשב בכך שישראל שולטת על כניסתם של התיירים באופן מוחלט. מדריכים ומארחים פלסטינים לא יכולים לחכות לאורחים שלהם עם שלט בשדה, ואם האורחים נחשדים במוסלמיות, ביקרו במדינות מוסלמיות או אוהדים ארגוני זכויות אדם, סביר שלעולם לא יגיעו לכאן. חשבתי לנסות גם אני, והתחנה הראשונה - הכפר סבסטיה.
נהג: הנה זה המחסום. תראי כמה מתנחלים יש. תראי את הפקקים.
כתבת: דרך זו מובילה לשטח A .
נהג: תכבדו אותי בקטע הזה שנצא מכאן ואחרי תעשו... בלי מצלמות, בלי קונטקט עם אנשים, אם אני מדבר עם אנשים - רק אני מדבר, בסדר?
כתבת: בסדר.
קריינות: אחרי שנכנסו בטעות לשכם שנמצאת בערך שמונה קילומטר מסבסטיה וחוויתי את הפקק המותח בחיי, הרגשתי שאני חייבת לשאול את אחמד מאיפה הוא קיבל את הרעיון המופרע להזמין לכאן תיירים.
כתבת: אהלן וסהלן, תמר, מה שלומך? תגיד לי מי בא? וכל פעם יש מלחמה או יש... לא?
אחמד אל קאעיד: הרבה אנשים באים.
כתבת: אתה אמרת לי כמעט לא לבוא היום כי אולי יהיו הפגנות.
אחמד אל קאעיד: אני הייתי מודאג היום שאת תעברי את המחסום. מאיטליה באים הרבה, הרבה אנשים מצרפת, יש אנשים מאנגליה ואמריקה. פתחתי קשר עם סטודנטים אמריקאים שבאים עם הפרופסורים שלהם לחמישה ימים. הרעיון הגיע כששאלו אותי הרבה אנשים מחו"ל: "אחמד למה אתה לא פותח בית הארחה? תיתן לאנשים לבוא ולראות את החיים שלכם". אמרתי שזה רעיון טוב ומפה הגיע הרעיון. באותו זמן לא היה לי מספיק כסף, היה לי רק קצת, והם אמרו שיתנו לי 5 מיטות ותתחיל.
אחמד אל קאעיד: אז חדר ליחיד זה 150 ₪ עם ארוחת בוקר.
כתבת: החדר הזה גם יפה.
אחמד אל קאעיד: חדר לשניים, 240 ₪ עם ארוחת בוקר, שלושה אנשים בחדר או ארבעה, כל אחד 100 ₪ עם ארוחת בוקר. מאוד זול.
אחמד אל קאעיד: מקום נהדר עם אירוח נפלא.
כתבת: אף פעם לא אשכח את שהותי כאן.
כתבת: מקום מרהיב.
אחמד אל קאעיד: תודה רבה. הסיפור על הבחור היפני הזה אני בחיים לא אשכח. כשהוא עשה את ההזמנה הוא שלח לי יותר מעשרים מיילים רק בשביל לילה אחד. הוא אמר לי "כשהייתי בתאילנד פגשתי אישה מגרמניה, סיפרתי לה שאני נוסע לפלסטין וישראל, היא אמרה לי שאני חייב לנסוע לאל-קאעיד פאלאס ולאכול שם". אז הוא ביקש במיוחד לבוא ולאכול כאן.
קריינות: האם מדובר בתיירות פוליטית, יפני פרו-פלסטיני שהגיע לראות את הכיבוש מקרוב?
אחמד אל קאעיד: הדבר המדהים, שאלתי אותו איך הוא שמע עלינו, הוא אמר לי שהוא התעניין בדת היהודית, "כשקראתי על הדת היהודית מצאתי את פלסטין", הוא לא ידע על פלסטין ומשם הגיע הרעיון לבקר בפלסטין בשביל לדעת ועכשיו הוא יודע הרבה.
קריינות: המשכנו לביקור בגן הלאומי של סבסטיה הנמצא בשטח C ולכן בשליטה ישראלית מלאה. שמו של הכפר הפלסטיני משמר את שמה של העיר סבסט שבנה הורדוס על חורבותיה של שומרון.
כתבת: למה הכפר לא נבנה איפה שהעיר העתיקה נמצאת?
אחמד אל קאעיד: אנחנו מצאנו בכפר שרידים כנעניים, יוונים, רומאים, ביזנטיים וגם איסלאמיים.
כתבת: הרבה תיירים מגיעים לפה?
מוכר: כן, עכשיו זאת העונה, יש הרבה קבוצות של קוריאנים בתקופה הזאת, וכמה קבוצות של אמריקאים ואיטלקים.
כתבת: אבל זה שטח C , מותר לבנות כאן?
מוכר: לא, כאן זה שטח B, אנחנו נמצאים בשטח B, יש לנו קרקעות כאן, המסעדה בשטח B...
כתבת: ההריסות לא בשטח C?
מוכר: לא, ההריסות נמצאות בשטח C.
כתבת: אבל אנחנו חמישים מטר מההריסות, אז כאן זה שטח B?
מוכר: כאן זה B, אחרי החנות זה C. והמסעדה בפנים זה שטח B אבל בחוץ, יש לנו אדמה, זה שטח C.
כתבת: וואו, תיירים לא מבינים את זה...
מוכר: לבן אדם יש שטח אחד, חלק C וחלק B.
כתבת: אז הוא יכול לבנות קומה נוספת בחצי מהבית שלו, אבל לא בחצי השני.
מוכר: כן בשטח C אסור.
קריינות: למי שכמוני התבלבל, זו חנות המזכרות שנמצאת בשטח B, אפשר לראות בית שנבנה מאחור. זהו שטח C ומאחורי ישנו בנין לא חוקי שהרסו. בעיקרון, סבסטיה היא גן לאומי מוכרז אבל בגלל שהאתר מוקף בשטחי הרשות הפלסטינית, הביקור מותר רק לקבוצות של ישראלים, בתיאום עם כוחות הביטחון ובאישורם.
אחמד אל קאעיד: שם זה ההתנחלות.
כתבת: זה שומרון?
אחמד אל קאעיד: זה אלו שמשליכים את הביוב שלהם אלינו.
כתבת: ואיפה השדות של הכפר? כל מה ששם?
אחמד אל קאעיד: כן זה קצת... זה השדה והביוב הגיע לשם.
כתבת: ומה קרה לעצים?
אחמד אל קאעיד: כן כמובן, טיפלו בהם. פעם התארחה אצלי אישה מאנגליה, היא התקשרה אליי באחת בלילה: "אחמד מה קורה בכפר?" שאלתי למה? היא אמרה שהיא שמעה בומים ואז התקשרתי לכמה אנשים והם אמרו לי שיש קבוצה חדשה מהצבא הישראלי שמתאמנים, אימונים? מה הם מתאמנים עלינו?
כתבת: ולמה אתה חושב שאתה כל כך אופטימי ועדיין יש לך מוטיבציה לעשות דברים? אתה יודע, כי הרבה אנשים בחרו בייאוש.
אחמד אל קאעיד: אני אוהב את החיים שלי, אני מאמין שאסור לוותר, אף אחד לא צריך לוותר, בני אדם לא צריכים לוותר, צריך להילחם על הזכויות שלך ומי שילחם ולעולם לא יוותר - ינצח בסוף.
כתבת: אתה תנצח.
קריינות: הניסיון לעשות "גידי ואהרוני" בגדה הופך בקלות לסיור פלסטיני של שוברים שתיקה. המחסומים, ההתנחלויות וחוסר הבהירות בקשר למה שלהם ומה שלנו מופיעים בכל מקום וכל הזמן. חשבתי על התייר היפני הנחמד, אחמד סיפר לי שצילם כ-300 תמונות של ארוחת הערב והירח ואיך תפס טרמפ על משאית ירקות בדרך לתחילת מסלול רגלי והאמת, קינאתי.

סוף תמלול הכתבה: החלום וסדקו