כתבה |
בשבת 6 ביולי (2013) יצאו למרעה חקלאים פלסטינים מאום אל חייר שבדרום הר חברון בליווי פעילים של תעיוש. כוח צבאי שהגיע לסלקם התחיל בביצוע מעצרים, בטענה כי הם מפרים צו שטח צבאי סגור. למרות שבור מים החיוני לשתייה קיים באזור, התושבים הורחקו מהשטח ל-15 יום. הפעולה באום אל חיר אינה יוצאת דופן, אלא דבר שבשיגרה, לכן נשאלת השאלה - מה משרתת מדיניות המונעת גישה למים בשיאו של קיץ מדברי, מתושבים שאינם מחוברים לתשתיות מים בסיסיות.
פעילי תעאיוש מגיעים בכל שבת לאזור ומסייעים לחקלאים להישאר על אדמתם. אם גם אתם רוצים להצטרף, תוכלו לעשות זאת דרך האתר: http://www.taayush.org/?page_id=247שפה: עבריתכתוביות: עברית(לתמלול הכתבה »)
בשבת שעברה יצאו למרעה חקלאים פלסטינים מאום אל חייר שבדרום הר חברון בליווי פעילים של 'תעאיוש'.
כוח צבאי שהגיע לסלקם התחיל בביצוע מעצרים בטענה כי הם מפרים צו שטח צבאי סגור.
למרות שבור מים החיוני לשתייה קיים באזור, התושבים הורחקו מהשטח ל-15 יום.
נשאלת השאלה, מה משרתת מדיניות המונעת גישה למים בשיאו של קיץ מדברי, מתושבים שאינם מחוברים לתשתיות מים בסיסיות.
הפעולה באום אל חייר אינה יוצאת דופן, אלא דבר שבשגרה.
יש לציין כי אבדן הגישה למקורות מים טבעיים מאלצת את הפלסטינים לרכוש מים ממכליות במחיר שנע בין 35 ל-50 שקלים עבור מטר מעוקב.
על פי נתוני 'בצלם' - ההוצאה הממוצעת של משפחה בישראל על צריכת מים מגיעה ל-1.3% מההכנסה החודשית בעוד ההוצאה של משפחה פלסטינית באזור דרום ההר יכולה להגיע לשליש.
לצורך השוואה - תושבי אום אל חייר צורכים 28 ליטר לנפש בממוצע ביום ואילו שכיניהם בהתנחלויות הסמוכות צורכים כ-211 ליטר.
האם הנתונים האלו בנושא המים מועברים לחיילים שנשלחים לבצע את צווי ההרחקה והריסת בורות המים של הפלסטינים?
אולי, אם המידע הזה היה ברשותם, הם היו פועלים אחרת?
המקרה של צווי ההרחקה באום אל חייר ומקרים אחרים נחשפו אך ורק כי פעילי 'תעאיוש' ומצלמתם היו במקום.
הוספת תגובה לכתבה