אימאן אבו סרור – קולות מהבקעה

תמלול הכתבה: אימאן אבו סרור – קולות מהבקעה

אמאן אבו סרור: הכפר פרוש בית דג'ן הוא כפר שנדחק לשוליים, והאישה צריכה לעבוד מהבוקר ועד הערב בחקלאות עם בעלה. אין לה בכלל זמן לפנאי.
שמי אמאן אבו סרור, אני גרה בפרוש בית דג'ן וחברת מועצה בכפר.
יצאתי ברגל מהבית שלי בשעה שבע בבוקר וירדתי לעבודה בכפר אל-ג'יפטליק. הדרכים החקלאיות והפנימיות בכפר שלנו נוראיות. הן לא סלולות ומתמלאות במים ובורות. אסור לנו לסלול את הדרך, אסור לבנות כלום. אני הייתי באמצע ההליכה, עוד לא הגעתי לכביש הראשי, וראיתי שהצטברו שלוליות מים בדרך, כי היא לא טובה בכלל. החלקתי, והרגל שלי נשברה בשלושה מקומות. נפלתי באזור שומם – לא היה  אף אחד שיכל לסייע לי, אז התקשרתי למשפחה בטלפון והם הגיעו לקחת אותי. כמובן שאין לנו מרפאה בכפר, אז נאלצנו לנסוע עד לשכם - ארבעים וחמישה קילומטרים עד שהגענו לעיר, בעוד אני מתייסרת מכאב ממצבי הרפואי. במהלך הנסיעה הזאת והתנועה, אולי נוצר השבר השלישי, כי כשיש שבר אתה לא אמור לזוז. שמו לי פלטינה ברגל וגיבסו אותה. נאלצתי להפסיק לעבוד למשך שלושה חודשים, כך נפגעו הפרנסה והבריאות הנפשית שלי.

סוף תמלול הכתבה: אימאן אבו סרור – קולות מהבקעה