חלוסי עבד אל-רחים מוחמד – קולות מהבקעה

תמלול הכתבה: חלוסי עבד אל-רחים מוחמד – קולות מהבקעה

חלוסי עבד אל-רחים מוחמד: זה הבית שלנו כבר ארבעים שנה, אולי אפילו יותר. בגלל הגשמים, הבית נהרס. נחרב לגמרי. רציתי לתקן אותו – אמרו שאסור. למה? אתה צריך אישור. ביקשתי אישור, לא נותנים אישור. אני רוצה להתפוצץ מבפנים. מה אני אמור להרגיש? זה הבית שלי כבר ארבעים שנה, הוא מכיל את כל הזיכרונות שלי, אבא שלי, סבא שלי גר בבית הזה! והיום אסור לי לגור בו?

שמי חלוסי עבד אל-רחים מוחמד, מהכפר פרוש בית דג'ן. כל האורחים שהיו מגיעים לבקר את אבא שלי, היו יושבים כאן וישנים כאן. אנחנו תשעה אחים, גרנו יחד בבית הזה. היינו שותלים ירקות בגינה בחוץ, היה בה גם עץ תפוזים, והיה... איזו נפלאה היא הייתה! אחד היה ישן כאן, ואחד כאן, ואחד כאן, ואחד כאן, ואחד כאן, היה יופי.
כתב: אתה מתגעגע לבית הזה?
חלוסי עבד אל-רחים מוחמד: כל יום אני מגיע להביט בו, כל יום. כל יום מגיע לראות, והולך. רואה והולך. לפעמים אני בוכה על הבית. אלוהים... אנחנו רוצים שלום. רוצים לחיות! כמו בני אדם. אנחנו הזקנים נותרו לנו שנים ספורות לחיות. תנו לנו לחיות אותן בכבוד. נכון או לא?

סוף תמלול הכתבה: חלוסי עבד אל-רחים מוחמד – קולות מהבקעה