יום שישי   15-12-2017
תמלול הכתבה: מדברים על שיבה – מירון רפפורט

מירון רפפורט: זכות השיבה היא חלק מכל פתרון. אין פתרון בלי הכרה בזכות השיבה. לא יכול להיות פתרון.
זכות השיבה היא זכות אוניברסאלית והיא לכולם. והרעיון שלנו מדבר על כך שבעצם כל פלסטיני יהיה זכאי לחזור ולהיות אזרח פלסטיני של מדינת פלסטין. אבל ברגע שהוא יהיה אזרח של מדינת פלסטין יהיה לו את החופש לנוע, בהדרגה אנחנו מדברים על איזה שהוא תהליך הדרגתי כדי שלא תהיה הצפה, אבל בהדרגה לגור בכל מקום שהוא חפץ בו מהירדן לים.
אולי תהיה איזו אפשרות להקים גם מחדש חלק מהכפרים שנהרסו אבל הרעיון המרכזי הוא יהיה אזרח פלסטיני שחי במדינת ישראל כתושב ישראלי. יהיו לו זכויות תושב בישראל ואזרחות פלסטינית. הוא יצביע לפרלמנט הפלסטיני ובכך לא יערער את האיזון הדמוגרפי בפרלמנט הישראלי, אבל ייהנה מכל הזכויות שנהנים מהם תושב, שזה כמעט כל הזכויות זכות לאוניברסיטה זכות לבריאות כל דבר כמעט, למעט הזכות לבחור. זה דבר שבעצם עובד במידה רבה באירופה וזה הדבר שאנחנו רוצים לעשות.
באירופה יש מה שנקרא הסכם שנגן שאפשר לכל אזרח אירופאי, זה חלק מזכויות היסוד של אזרח אירופי, לנוע ולגור היכן שהוא רוצה. אין שום מגבלה אין קשר בין האזרחות שלך לבין המקום שבו אתה גר. אתה בוחר את המקום שאתה גר על פי הרצונות שלך. ואתה לא חייב ברגע שאתה עובר למדינה אחרת לקבל את האזרחות שלה. אין קשר בין הדברים. 
אנחנו מדברים על כך שאותם זכויות יהיו גם ליהודים לגור בגדה המערבית אנחנו גם לא רוצים הצפה לכיוון השני. אנחנו מדברים על שלבים אבל בגדול זה לא פתרון מלא של זכות השיבה, זה לא חזרה לבית, זה לא המפתח לחזור עם המפתח ולקבל חזרה את הבית, אבל זה כן חזרה למרחב שממנו אתה או הורייך או הסבים שלך נאלצו לעזוב גורשו, לא משנה כרגע איך, זה כן חזרה למרחב הזה ובזכות, לא כטובה של ממשלת ישראל, אלא בזכות.
אם מחר מוצע, ישראל מציעה נסיגה אליה מגבולות ערביים מיוני 67 או פחות או יותר והקמת מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה מזרח ירושלים, ייתכן שאפשר לעשות את זה בלי זכות שיבה. בשלב הראשון. אבל זה בעיה שתישאר תלויה באוויר ותעיב על כל פתרון. זאת אומרת היא תעשה את הפתרון לפתרון לא יציב, זאת תהיה כמו שהפרטנר הפלסטיני שלי אומר, זאת תהיה עודנה בין שתי מלחמות, זאת תהיה הפסקת אש בין שתי מלחמות. פתרון שלא יתמודד בכבוד ולעומק עם שאלת 48 ושאלת הפליטות, הוא יהיה פתרון זמני או יהיה פתרון לא יציב והוא לא יוכל להיות בסיס לפיוס אמיתי בין העמים, כי בלי פיוס לא יהיה פה שלום.
הרעיון של שתי מדינות מולדת אחת הוא מספיק מרחיק לכת שבשלב מסוים להעמיס על הפתרון כל כך הרבה דברים, כמו חזרה של העקורים הפנימיים לכפרים שלהם, אני חושב שזה עומס טיפה מוגזם, קודם כל בו נסיים את הכיבוש, בוא נגיע למצב שאין כיבוש, בוא נגיע למצב שפלסטינים יש זכות תנועה, חופש תנועה וכו'. אבל אני כן חושב שבתוך עתיד של פיוס, ולכן חשוב כל כך הסדר כזה שמתעסק עם פיוס, בתוך הסדר של פיוס אני בהחלט חושב שעתיד של פיוס יביא למצב שבו הקמתם מחדש של כפרים שהיום עומדים ריקים בעצם, ואין עליהם שום דבר, הקמה מחדש של כפרים לא תראה בעיניי הישראליים בעיניי הציבור היהודי איום כזה גדול, כי אם בכל מקרה המרחב יהיה פתוח ופלסטינים ינועו פה באופן חופשי גם יהודים ינועו באופן חופשי בגדה המערבית, אני חושב שהאיום הזה הנורא של בניית כפר מחדש היא איזה שהיא תחילת סופה של מדינת ישראל, כבר לא יהיה, לכן אני חושב שהדרך לבנייה מחדש של כפרים תתאפשר. אבל ני לא חושב, לשים את זה כבר בשלב הראשון אני חושב שזה טיפה לדרוש יותר מדי מהסכם שקודם כל מטרתו, צריך לזכור איפה אנחנו נמצאים, אנחנו נמצאים במצב שיש 4 מיליון אנשים תחת כיבוש, את זה אנחנו צריכים לסיים כמה שיותר מהר.

סוף תמלול הכתבה: מדברים על שיבה – מירון רפפורט
 
 

הוספת תגובה לכתבה

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית