אום-אחמד מסאעיד – קולות מהבקעה

תמלול הכתבה: אום-אחמד מסאעיד – קולות מהבקעה

אום-אחמד מסאעיד: יש לי שש בנות ושלושה בנים. הדבר הכי חשוב מבחינתי זה הלימודים שלהם, זה בראש סדר העדיפויות. הדרכים בכפר הקשו עלינו מאד. אין לנו דרכים סלולות והילדים הולכים ברגל לביה"ס כל יום, אין כלי תחבורה שייקח אותם. בחורף, את יודעת, הדרך מתמלאת בוץ ומים. זה מפחיד.

כתבת: ואת דואגת להם?

אום-אחמד מסאעיד: כל הזמן. מהרגע שהם יוצאים לביה"ס ועד שהם חוזרים אליי.

אני אום-אחמד מסאעיד מהכפר אל-ג'יפטליק. אין יציבות בחיים שלנו כי הילדים מפחדים ממה שקורה סביבם. כשהם (החיילים הישראלים) התאמנו באזור, הילדים היו עוד קטנים. אמרתי לילדים שאימוני הצבא רחוקים מאתנו ושלא יפחדו. הם נרגעו ונרדמו. אחרי שהם גדלו הדבר הפך טבעי עבורם, כי כל יום יש אימון בסביבה.

הכפר כאן יפה ורגוע, יש פה שלווה בלי סוף. אנחנו שמחים לחיות כאן. מלבד הבעיות שסיפרתי לך עליהם, שפוגעות בנו, הכפר נהדר. התקווה שלי לעתיד? לשפץ את הבית. שיהיה כמו בתים של... בני אדם. שייתנו לנו היתר לבנות ולעשות את הבית מסודר וטוב, זהו.

סוף תמלול הכתבה: אום-אחמד מסאעיד – קולות מהבקעה