יום שישי   18-01-2019
תמלול הכתבה: השקת האסופה 50 לכיבוש

ישי מנוחין: באסופה הזאת יש טקסטים של "שוברים שתיקה" וטקסטים של "גישה" ושל "יש דין" ושל "בצלם". לנסות לערב את הקבוצות השונות בכתיבה באותה רמה בשביל כולם.

דן יקיר: שנות הכיבוש הארוכות באמת הציבו את המשפט הישראלי בחוד החנית של פיתוח המשפט הבינלאומי ודיני הכיבוש. החוק וצו המעצרים המינהליים בגדה קובע שהמפקד הצבאי, מותר לו להאריך את תוקפו של צו המעצר ערב פקיעת תוקפו של הצו הקודם. וטענתי שחודש ימים לא יכול להיחשב כ"ערב". כידוע היו כמה וכמה עצירים שנשארו במעצר מינהלי במשך שנים ארוכות, שנתיים ושלוש ואף חמש ושש ברציפות או כמעט ברציפות.

ענת מטר: אוניברסיטת תל אביב עסקה במחקר חומרי נפץ. עושה את זה החוג לכימיה אורגנית. דוקטור מיכאל גוזין בשיתוף פעולה עם חיל ההנדסה בהגנה אלקטרו-אופטית מטילים במימון אלביט כמובן בפקולטה להנדסה, פרופסור רדי אריאל. במחקר לייזר ורדאר בהגנה אווירית בפקולטה למדעים מדויקים, פרופסור אברהם קציר. בטכניקות לאימון ציפורים וכלבים במרכז המדהים שלא ידעתי על קיומו, המרכז ליישום התנהגות בעלי-חיים למשימות ביטחון. נדבך אחר, כשאנחנו חושבים על שיתוף הפעולה של האקדמיה הישראלית עם הכיבוש, הוא ההתעלמות שלה ממה שקורה באקדמיה הפלסטינית. מתעלמים ממנה באופן מדוייק ומכוון וטוטאלי לגמרי, כמעט כל האקדמאים בישראל. כי אם הם לא היו מתעלמים מזה הם לא היו יכולים להמשיך לדבר על ליברלי וחופש אקדמי וכולי. פשוט המילים היו מתפוררות להם בפה.

עודה בשאראת: מה זה ששת הימים? כבר חמישים שנה אנחנו במלחמה הזאת. אולי אפשר לשנות את השם של המלחמה הזאת – "מלחמת חמישים השנה והיד עוד נטויה", כלומר זה ימשיך. או "מלחמת חמישים השנה – שם זמני".

מיקי קרצמן: הספר הוא "50 מושגים, עדויות וייצוגים של הכיבוש" והמחשבה הייתה שהספרה 50 תהיה גם כאן. ואני אמרתי – לא, בואו נכתוב רק "כיבוש", וזה מתקשר לדברים שאתה אומר, שחמישים שנה זאת תחנת ביניים. אם הייתה לי איזו שהיא אשליה שהעבודה שלי כצלם עיתונות ופרסום הצילומים לאורך השנים האלה, יש להם איזה שהוא פוטנציאל לשינוי, או ל... אפילו לעורר דיון, לא שינוי, הבנתי שזה לא ככה. ומ-96 אני עובד ארכיון. זאת אומרת אני אוסף מסמכים שמשלימים את הארכיון. אני לא יודע מתי מישהו יחטט בארכיון הזה וייקח אותו ברצינות. אבל זה מה שאנחנו עושים כרגע. גם העיתונאים, לצערי גם האקדמאים, וגם האקטיביסטים. אנחנו בונים ארכיון.

עדית זרטל: ודאי שהיינו רוצים שהכול יקרה, כל מה שאנחנו רוצים שיקרה, יקרה בזמננו. זה לא יקרה, אבל אנחנו מניחים איזו שהיא תשתית ויהיה מי שימצא את זה בארכיון הזה ויהיה מי שיעשה את הדברים ואולי גם יהיה איזה שהוא מנוף לשינוי.

עודה בשאראת: צריך לבדוק את כל ההיסטוריה ולכתוב אותה מחדש. לכתוב אותה גם מהפן של הייהוד ושל הגישה הקולוניאליסטית של אלה שעשו את זה. זה המצב הערבי. מה שלא יעשו הם על תקן חשודים. ואני חושב שזה הסיפור של האוכלוסיה הערבית במשך 50 שנות הכיבוש. הם לא יכולים להביע סולידריות עם בני עמם. הם לא יכולים להגיש עזרה, הם לא יכולים לצעוק את קולם, הם לא יכולים להציג אלטרנטיבה אחרת. כל אלטרנטיבה היא מוכתמת בעניין שהם משתפי פעולה עם האויב, הם גייס חמישי.
אני חושב שהאלמנט החשוב ביותר שלא דיברנו עליו, שיהיה מאבק יהודי-ערבי. כלומר התחברות בין האנשים הטובים בקרב הערבים, בקרב היהודים, זה דבר חשוב לשני העמים. גם לערבים וגם ליהודים. את זה צריכים לראות יותר. לצערי לא רואים.

ישי מנוחין: אין לי צל של ספק, זה שיום אחד הכיבוש יסתיים.

סוף תמלול הכתבה: השקת האסופה 50 לכיבוש
 
 

הוספת תגובה לכתבה

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

X

עכשיו משודרות באתר מבחר כתבות. כנסו >>