תמלול הכתבה: איך אומרים דו קיום ברוסית?
קריינות: זה אולי יפתיע לא מעט ישראלים, אך אלפי פלסטינים החיים בישראל ובשטחים דוברים את השפה הרוסית. רובם רכשו את השפה כשלמדו באוניברסיטאות בברית המועצות לשעבר וחלקם כתוצאה מנישואים עם בנות ובני זוג מברית המועצות.
סמיר חטיב: שמי סמיר, ברוכים הבאים לכפר כנא. אני שמח מאוד לארח אתכם בכפר שלנו.
קריינות: מפגש ייחודי בין ישראלים דוברי רוסית לבין פלסטינים דוברי רוסית, התקיים לאחרונה בכפר כנא במטרה ליצור קרבה ואמון ולנפץ סטריאוטיפים שליליים.
מוחמד אל-מדני: רבים מהפלסטינים שלמדו באוניברסיטאות בברית המועצות לשעבר למדו אצל מורים ופרופסורים יהודים. במפגש שלנו עם היהודים הרוסים אנחנו מוצאים אתכם, למרבה הצער, בעמדה יותר עוינת וקשה כלפי הסוגיה הפלסטינית, פחות מבינים ומקבלים אותנו ואת זכויותינו - לא רק את זכויותינו הלאומיות, אלא אפילו זכויות האדם שלנו. לכן, שאפנו בעבר ואנחנו שואפים היום לשוחח אתכם, לדון אתכם ולפנות לתודעתכם ולאנושיות שלכם על מנת לשכנע שאנחנו עם בעל מאפיינים אנושיים זהים לכם שרוצה לחיות במדינתו לצד מדינת ישראל.
עפו אגבאריה: העובדה שאנחנו יושבים כאן מוכיחה, שיש לנו אפשרות להיפגש ולדבר. וזה גם מוכיח שאין עמים גזענים - יש מנהיגים גזענים אשר מכוונים את העמים למסלול גזעני. לצערי, גם כאן המנהיגים שלנו יכולים לעשות זאת, משני הצדדים, לא רק מצד אחד. השאלה היא - האם להקים מדינה אחת לכל מי שחיי כאן, או שתי מדינות נפרדות. האם אתם מסכימים למדינה אחת לכולם?
משתתפת בדיון: אישית אני מסכימה לשתי מדינות.
עפו אגבאריה: למה את מסכימה לשתי מדינות?
משתתפת בדיון: אני רוצה שלכם תהיה מדינה משלכם ולנו תהיה מדינה משלנו.
עפו אגבאריה: הינה את רואה, אם יעשה משאל בקרב הערבים, אז 90% רוצים מדינה אחת משותפת.
משתתפת בדיון: למה? אני רוצה שיהיה לכם את הבית שלכם.
עפו אגבאריה: ערבים רוצים ללכת גם לתל אביב וגם ליפו, כי הם חושבים שכל המדינה היא שלהם. אצלכם זה שונה כי אתם לא רוצים ואני אמרתי מההתחלה - בבקשה. כי אני יודע שיש תרבות יהודית ומסורת... אורך חיים יהודי. עם זה אין בעיה, אבל תסכימו לפחות לשתי מדינות.
משתתפת בדיון: אני לא רוצה שהאנשים שלנו יצאו מאיפה שהוא, כמו גוש קטיף ואז יפציצו אותנו, אני לא רוצה שיפציצו את הילדים שלכם. אני רוצה שהילדים שלנו לפחות יכבדו אחד את השני. אפילו לא יאהבו. יכבדו. זה מאוד חשוב.
משתתף בדיון: אם אנחנו היהודים והערבים רוצים פתרון לבעיות חברתיות ורוצים שייפסק הניצול הקפיטליסטי של העובדים - יהודים וערבים הם קורבנות של הניצול הזה באותו קנה מידה, הרי לניצול אין לאום, אנחנו חייבים לעשות את כל מה שתלוי בנו, כדי שיהיה שלום ביננו, בין העובדים של שני העמים.
משתתף בדיון: אנחנו לא חיות. אנחנו אנשים רגילים, לא פוגעים באף אחד. לא נאכל את היהודים. פלסטינים הם עם פשוט, לא פושעים. זה עם שפשוט רוצה לחיות. הינה, במהלך חג הרמדאן הפלסטינים קיבלו אישורי כניסה לישראל. הם באו לתל אביב, ליפו, לים, האם הם פגעו במישהו? לחילופין רבים מהם טבעו בים כי לא ידעו לשחות. חזרו הביתה, ראו ים, אפילו לא ראו, טבעו במקום.
קטיה קופצ'יק: לדעתי הדבר החשוב ביותר לשני הצדדים זה להבין את הכאב שכל צד גרם לשני, להודות בכאב, להכיר בכאב. וכשאני אומרת להכיר בכאב, אני מתכוונת לזה שאנחנו נפגשים כאן מאוחר מידי, כי כולנו מבוגרים מידי. הילדים שלנו הם אלו שצריכים להיפגש. עדיף להם להיפגש כשהם הולכים לבית הספר. שלא יפגשו עם פלסטיני בפעם הראשונה במחסום. שלא יפגשו עם פלסטיני בפעם הראשונה כשהם עוצרים אותו. הילדים שלנו צריכים לפגוש פלסטינים בבית הספר, ילדים בדיוק כמוהם. מישהו שאיתו הם יכולים לדבר על בית הספר שהם לומדים בו, על מגרש המשחקים בו הם מבלים, איך נראים החיים שלהם, איזה אינטרסים יש להם. ורק אז כשנתחיל להיפגש - לא במפגשים של עמותות שלום למיניהן, אלא לפני - כשאנחנו תלמידים, כשאנחנו עוד ילדים, רק אז לדעתי יש לזה עתיד כלשהו.
מוחמד אל-מדני: אנחנו מאחלים לכם, כישראלים, למען ישראל, למען טובתכם, למען חייכם וגם לנו למען ילדינו ולמען עתידנו - שתפעלו כדי ללחוץ על מקבלי ההחלטות בישראל כדי שתעשה עמנו שלום. ובמיוחד עכשיו, יש שינויים באזור. יש את דאע"ש ומה שלא דאע"ש, אנחנו זקוקים לשלום, זה מה שחשוב לכולם. תודה.
קריינות: בתום המפגש נחתם הסכם בין ארגוני בוגרי אוניברסיטאות רוסיה וברית המועצות לשעבר בישראל ובפלסטין. ההסכם עוסק בשיתוף פעולה חברתי ומדעי ובהמשך מפגשים למען קידום חיים משותפים ושלום. במפגשים בין יהודים וערבים, לא פעם השפה הערבית והשפה העברית מהוות מכשול ביצירת קרבה ואמון. נראה שהפעם, השפה הרוסית היא זו שיצרה קרבה והגבירה אמון.
סוף תמלול הכתבה: איך אומרים דו קיום ברוסית?
הוספת תגובה לכתבה