עדותו של פלסטיני שעבר עינויים

תמלול הכתבה: עדותו של פלסטיני שעבר עינויים

תקופת העינויים שעברתי הייתה קשה. צרחות, קללות, איזוק הידיים, שבירת הגב, מה שקרוי "בננה". איזוק הידיים והרגליים, משיכתם לאחור, כלומר – שבירת הכתפיים. בנוסף למה שאמרתי, טילטלו אותי ומנעו ממני לישון. מצבי הגופני היה מאוד קשה. התפללתי, כשאני יושב על הרצפה. כשאכלתי, ידיי רעדו. מצבי הנפשי במהלך החקירה היה מאוד קשה. הרגשתי שהחקירה נמשכת ללא סוף. כי אין שעון, וכי אתה לא יודע אם זה יום או לילה. או כמה זמן עבר עליך. כי אתה יושב בצינוק ולא רואה לילה או יום. בזמן הטלטול ידי ורגלי נאזקו לאחור. מה שאני זוכר עכשיו, זה שחוקר אחד אחז בחולצתי והתחיל לטלטל אותי ככה עד שהחולצה נקרעה. הרגשתי שנרם לי זעזוע מוח ולא יכולתי לעמוד על רגלי. לפעמים היו לוקחים אותי לצינוק כדי לאכול או לנוח. התאים היו מלאים, ונשמעו מהם הרבה קולות, קולות של אנשים ושל תאים נפתחים ונסגרים. אור צהוב במשך 24 שעות. בתוך התא היו שירותים בכריעה וברז מקלחת באותו המקום, כלומר אתה מתקלח וישן במקום הטמא שבו אתה מוחזק. בתא היה מזרן בעובי של שלושה או ארבעה ס"מ ושמיכה כשהיית הולך לישון היית מרגיש שאתה ישן על הרצפה. האוורור של החדר גרם לקור מתמיד.

סוף תמלול הכתבה: עדותו של פלסטיני שעבר עינויים