יום רביעי   11-12-2019
תמלול הכתבה: וולאג'ה חומה סביב לה

וואלג'ה חומה סביב לה

מגיש: על אדמות הכפר וולאג'ה שמדרום לירושלים, הולכת ונבנית חומת ההפרדה תוך הפקעה של אדמות התושבים. על המעט שנותר לא מוכנים החקלאים לוותר, גם לא לטובת הגן הלאומי שמתכננות הרשויות להקים במקום. הצטרפנו לקבוצת פעילים שיצאו בשבת האחרונה לסייע לתושבים.
מיכל ברודי ברקת: איזה עבודה באת לעשות פה היום?
עופר ברודי ברקת: עבודת אדמה.
מיכל ברודי ברקת: אני פה בין השאר כי חשוב לי שהילדים שלי יכירו את המציאות השניה שישראל מנסה להסתיר, ויכירו את השכנים שלהם, וגם יעזרו אם אפשר בעבודת אדמה.
עופר ברודי ברקת: יאללה תקריאי לי סיפור..
קריינות: היה פעם כפר ולכפר היו אדמות ועצי זית עתיקים.
יאסר חליפה: סבא של סבא של סבא שלי זרע אותם. בשתי הידיים אני לא יכול להקיף אותו.
קריינות: השלטונות התחלפו ותמיד היה צריך לשלם מיסים למישהו, אבל האנשים נשארו במקומם ונולדו והולידו וגידלו ומתו, עד שיום אחד הגיע שלטון חדש שלא הסתפק במיסים.
אחמד ברגות': אני פליט ב48 איבדנו את הכפר שלנו נשארו לנו קצת אדמות, הצד הישראלי כל פעם שולט על חלק מהאדמות, הסיפור של הגדר הסיפור של ההפקעות, הגן לאומי, אז לא נותנים לנו לחיות בשקט.
יאסר חליפה: אנחנו עכשיו באזור בית לחם, הכפר שלנו זה קצת בעיה, לפעמים אומרים הוא ירושלמי וצריכים לשלם ארנונה וזה, לפעמים אומרים זה לא.
אחמד ברגות': הבית שלי בירושלים בישראל, ואני תושב הגדה, אני לא חוקי בעניי המדינה.
קריינות: בשנת 67 הפקיעה ישראל חלק גדול משטח הכפר וסיפחה אתו לירושלים, אך התושבים לא קיבלו אזרחות ורבים איבדו את אדמתם. בשנת 2011 בעתירה שהגישו התושבים נגד תוואי גדר ההפרדה בוואלג'ה, קבע בג"צ כי "הפגיעה בעותרים עומדת ביחס מידתי לתועלת הביטחונית".
אחמד ברגות': היו מטעי עצים וזיתים והכל עקרו, גם הבית קברות של המשפחה שלי, בא בצד השני (של הגדר) עשו איזה מנהרה כשאני רוצה לבקר אני צריך לעבור במנהרה.
בג"צ הכריח את הצבא לעשות מנהרה מתחת, הרי הגדר תעבור פה, הצבא תכנן לבנות מנהרה ברוחב קטן שרק בן אדם אחד יוכל לעבור, עוד פעם פנו לבג"צ ואמרו אוקי צריך שיוכל לעבור טרקטורון קטן.
קריינות: למרות הדחיפות הביטחונית שהצדיקה את הפגיעה "המידתית" בתושבים החומה נבנית בעצלתיים וחורים בה רבים. אך ההרס לסביבה ולאדם גדל מעט בכל יום. ואם זה לא מספיק, בשנה שעברה הוכרז גן לאומי על אדמות התושבים. בשטח המיועד אין אפשרות לבנות או לעבד את האדמה. לעומת זאת מרכז מבקרים, חנויות וכביש נמצאים כבר בתהליכי תכנון ובבנייה.
אביב טטרסקי: בעצם מה שעושים זה מנתקים את המנזר מבית ג'אלה ומחברים אותו לירושלים, האדמות של בית ג'אלה לכן נשארות בצד הישראלי של הגדר, עכשיו את כל העבודות הללו עושים לפני שהוכרע בבג"צ אבל הצבא קובע עובדות ותוך כדי זה סולל גם את הכביש בתוך גן לאומי, רשות הטבע והגנים אישרה לסלול את הכביש הזה, והוא בעצם חותך טראסות ועקר כבר 50 עצים.
יאסר חליפה: על הכביש הזה לקחו לנו איזה 25 דונם, הלך בכביש, והיה איזה 100 120 שתילים של זיתים וגם דרסו אותם, והיה לנו בית לאח שלי גם הרסו אותו, ואנחנו באנו לעבוד באדמה כאן, ומקווים שיהיה שלום.
אביב טטרסקי: ובמאי, קצת יותר מחצי שנה פשוט הצבא בא שם פה מחסום, הצבא אומר : "זה נועד לסכל פיגועים כנראה שהצבא התחיל להגן על בית ג'אלה מפיגועים מוואלג'ה או על וואלג'ה מפיגועים מבית ג'אלה.
אחמד ברגות': יש כעס שאתה לוקח לי את האדמות שלי אתה שולט בי אתה מדכא אותי, אתה דורך עלי, אז אני כועס. תקווה תמיד יש...לא יודע איך היהודים יחיו לבד? רוצים להיות בגטו? לבד? זה לא יקרה.

 

סוף תמלול הכתבה: וולאג'ה חומה סביב לה
 
 

הוספת תגובה לכתבה

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית