כתבה |
לפני כשבוע (20/9/2013) שלחו 500 אקדמאים מרחבי העולם, מכתב לאיחוד האירופי, בדרישה שלא למסמס את הנחיית האיחוד, לא לממן ולא לשתף פעולה עם מוסדות ישראלים מעבר לגבולות 67. במכתב הם כותבים: "כאנשי מחקר שנהנים ממימון של האיחוד האירופאי, אנו מבקשים להבטיח שפרויקטים, חברות ומוסדות הנמצאים בהתנחלויות ישראליות לא ייהנו ממימון של האיחוד האירופי לצורכי מחקר". המכתב נשלח בעקבות ניסיונות של משרד החוץ הישראלי והאמריקאי ללחוץ על האיחוד לשנות את ההנחיה. לעצומה הצטרפו גם אנשי ונשות אקדמיה ישראלים. שפה: עבריתכתוביות: עברית(לתמלול הכתבה »)
קריינות: לפני שבוע שלחו 500 אקדמאים מרחבי העולם, מכתב לאיחוד האירופי, בדרישה שלא למסמס את הנחיית האיחוד, לא לממן ולא לשתף פעולה עם מוסדות ישראלים מעבר לגבולות 67.
במכתב הם כותבים: "כאנשי מחקר שנהנים ממימון של האיחוד האירופאי, אנו מבקשים להבטיח שפרויקטים, חברות ומוסדות הנמצאים בהתנחלויות ישראליות לא ייהנו ממימון של האיחוד האירופי לצורכי מחקר". המכתב נשלח בעקבות ניסיונות של משרד החוץ הישראלי והאמריקאי ללחוץ על האיחוד לשנות את ההנחיה. לעצומה הצטרפו גם אנשי ונשות אקדמיה ישראלים.
פרופ' ישי רוזן צבי: מה שניסנו להשיג זה בעצם לבוא ולומר: זה לא סיפור של אנחנו מול הם, של האירופאים הרעים מול היהודים המסכנים. זה וויכוח פנימי ויש כאן אנשים, רבים וטובים, שנלחמים נגד הכיבוש וחושבים שאירופה לא צריכה לממן את הכיבוש.
ושחושבים שלחץ בין לאומי הוא לא רק טוב, אלא הוא גם הכרחי, הכיבוש לא יסתיים רק מטוב ליבם של הישראלים. הרי כל מה שצריך כדי לסיים את הכיבוש זה מדהים כמה זה פשוט זה להפסיק לממן אותו.
קריינות: פרופסור טוען שללא סנקציות כלכליות האוניברסיטאות לא יוותרו על שיתוף הפעולה עם גופים המקדמים את הכיבוש, ומביא לכך דוגמא מניסיונו.
פרופ' ישי רוזן צבי: נושא אחד שהייתי מעורב במאבק נגדו, מאבק שעד עכשיו לא נשא פירות, הוא החפירות של אוניברסיטת תל אביב בעיר דוד סילוואן עם רשות העתיקות במימון של אלעד, בעניין הזה נלחמנו, לא הצלחנו עדין. אני מאוד מאוד מקווה שהחרב הזאת של ה-'EU של אירופה, תעזור איפה שאנחנו לא הצלחנו, מכיוון שכשיש סנקציות כלכליות שמעורבות בדרך כלל אנשים נוטים יותר להיענות מאשר כאשר השיקולים הם פוליטיים מוסריים.
הוספת תגובה לכתבה