אתמול צפיתי בסרט הקצר "לידה" של רחלי ווסקובויניק במסגרת הקרנה של סרטי סטודנטים. סרט האנימציה עוסק, בהתאם לשמו, באישה שמגיעה לבית החולים ביחד עם בן הזוג שלה ללידה.
ווסקובויניק בנתה אנימציה יפיפיה ודמויות עדינות ומעוררות אמפתיה. ותחת התפאורה הזו,
בשבוע האחרון מתרחשים שני אירועים שחשוב לשים לב אליהם:
מתקיימת מחאה בעפולה נגד הקמה של שכונה ערבית, זאת לאחר שעשרות משפחות ערביות זכו במכרז בנייה בעיר. בנוסף, הוגשה בקשה לבטל את המכרז. בראיונות לתקשורת, תושבות ותושבי עפולה ציינו כי המחאה נובעת
בגיל 75 יוסי שריד הלך לעולמו. הוא נפטר ביום שישי, 04.12.15. שריד היה ממנהיגי השמאל הישראלי, בין היתר הוא כיהן כשר החינוך וכשר להגנת הסביבה.
הפעיל החברתי יגאל שתיים כתב כיצד כתיבתו של שריד הניעה אותו לפעול בעד הפליטים האפריקאים. הוא ציטט מתוך כתבה של
בתאריך 25.11.15, יערך כנס בנושא חופש ביטוי אמנותי בשיתוף האגודה לזכויות האזרח. מנכ"לית האגודה מביעה דאגה מכך שסטודנטים הנמצאים בתחילת דרכם האמנותית כבר מודאגים מצנזורה. יכול להיות שדווקא ההצלחה של אמנות ביקורתית יכולה להביא לצנזורה עצמית?
בקיץ
בבוקר ובערב, בעבודה ובבית, בטלוויזיה ובאינטרנט אנחנו נתקלות במגוון ביטויים של שוביניזם. אף על פי כן, הייתי רוצה להתעכב כאן על משהו קטן ושולי שלכאורה לא ראוי להתייחס אליו, המם הזה. על מנת לקבל הקשר בסיסי: התמונה המקורית היא חלק מסרטון שהופץ בימים
יותר מ-400 תושבות ותושבי הנגב הגיעו לעצרת אלטרנטיבית של יהודים ובדואים לזכר יצחק רבין. העצרת נערכה בכיכר רהט אתמול בערב, שבת, 31.10.15. לדברי המארגנים, העצרת נערכה במקביל לעצרת המרכזית בתל אביב.
בין מובילי היוזמה היו פעילים לטובת חיים משותפים ושוויון
בימים האחרונים התקשורת הממסדית התגייסה למתקפה מאסיבית נגד עובדי חברת החשמל. מטרת ההסתה נגד העובדים היא לקדם את הפרטת חברת החשמל ושבירת החוליה החזקה של העבודה המאורגנת בישראל.
ישראל היום, ידיעות אחרונות, הארץ ודה מרקר כולם טענו שעובדי חברת החשמל
הפצת תמונותיו של הקטין מעלה סימני שאלה בנוגע לכללי האתיקה בחברה הישראלית.
בתקופה האחרונה נראה כאילו בחזית ההסברה הישראלית מעמידים דווקא את הנער בן השלוש עשרה שביצע את פיגוע הדקירה בפסגת זאב. בעקבות הנאום של אבו מאזן בו טען כי הוא הוצא להורג,
בתקופה האחרונה רבות ורבים מאיתנו מרגישים חוסר ביטחון במרחב הציבורי. הציבור היהודי פוחד מפני פיגועים ופרצי אלימות ואילו הציבור הערבי פוחד מפני פגיעות מצד הצבא הישראלי והמשטרה וגילויי אלימות מצד ישראלים.
זהרה ביטון אוזנה עוסקת בפוסט בפייסבוק
"אנשים יאמרו לכם שלדבר נגד המדיניות של ישראל זה מסוכן וחסר אחריות כי זה לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ, זה רק מעלה את השנאה לישראל ונותן תחמושת לאנטישמים. אחרי התקפת הטרור היהודית על מצעד הגאווה הירושלמי ואחרי ההצתה של הבית הפלסטיני בדומא, לא לדבר
אתמול (23/9/15) צוין ברחבי העולם יום הנראות הביסקסואלי. בישראל, לא צוין תאריך זה אתמול, מכיוון שהתנגש עם יום הכיפורים, אך יצוין היום באירוע מרכזי שיערך בתל אביב.
שלום, אני יעל, בת 20, מיפו ואני ביסקסואלית. ביסקסואליות היא מבחינתי פוטנציאל משיכה רומנטית
