יום שלישי   02-06-2020
תמלול הכתבה: זה חלום רחוק ללמוד מרחוק

מוראד הוזייל: בשביל ללמוד מרחוק, או בשביל להתעסק במצב הזה, צריך להיות כלים בשביל זה. כמוני יש הרבה משפחות שאין להן אפילו מחשב אחד בשביל שהילדים ילמדו. אני שם את הדגש על הדבר הכי הכי הכי פשוט שיש – מחשב לכל ילד.

קריינות: כולנו כבר נמצאים עמוק בתוך הקורונה והדבר הזה שנקרא "למידה מרחוק" ועבור רוב התלמידים וההורים העסק די זורם. יש לפחות מחשב אחד לכל תלמיד, יש הורים מעורבים. השאלה היא מה קורה אצל התלמידים בחברה הבדואית למשל, שעבורם "למידה מרחוק" היא סוג של "חלום מרחוק".

איסלאם אלקרינאוי: אנשים מרגישים חרדה ומרגישים לחץ, איך בכלל פתאום הם אמורים ללמד בבית ואיך אפשר להבין את הכלים הטכנולוגיים, איך להתמודד איתם.

עבדאלכרים עתאיקה: אם מדברים על ילדים, עשרות אלפי ילדים שהם בלי מחשבים, איך הם יתמודדו עם הבעיה? הם עשרות אלפי בתים שהם בלי חשמל, שיש ארבעה ילדים, חמישה ילדים שהם נמצאים בבית ספר, ויש לבית הזה מקסימום מחשב אחד.

ג'מאל אלקרינאוי: הממוצע הוא בין חמישה לשישה ילדים במשפחה. ואם בכלל יש, אז מחשב על שישה או שבעה ילדים זה כמעט לא סביר לא נושא של לימוד מרחוק.

עטווה אלחג אבו ענזה: בישובים המוכרים יש סימנים ואחוזים קטנים ללמידה מרחוק, כי יש להם תשתיות, בוא נגיד שם של WI-FI, ויש להם קצת מחשבים. הם פחות או יותר מסתדרים אבל הם עוד לא הגיעו למצב כזה שלכל תלמיד יש מחשב. בישובים הבלתי מוכרים זה קטסטרופה. באמצעים דלים מאוד מנסים להסתדר, להעביר את היום שלהם עם הילדים, ואחוז גבוה שלא משתמשים בטכנולוגיה הזו.

קריינות: האוכלוסיה הבדואית שבנגב מונה כיום למעלה מ 250,000 נפש שגרים בישובים מוכרים וב-35 כפרים בלתי מוכרים, כאלה שהמדינה לא מכירה בקיומם ולא מספקת להם תשתיות כמו מים, כבישים, חשמל, וגרים בהם 100,000 ילדים בגילאי גן עד כיתה י"ב שנמצאים תחת חוק חינוך חובה. נשאלת השאלה האם בתנאים כאלו ניתן בכלל לקיים למידה מרחוק? או אפילו לפנטז על זה?

ג'מאל אלקרינאוי: יש הרבה פנאי והרבה תסכול והרבה אי וודאות, שכמו שכל החברה בישראל מתמודדת איתה, אך על אחת כמה וכמה האוכלוסיה הבדואית שבעצם המסגרות והתשתיות אינן קיימות בה.

איסלאם אלקרינאוי: יש ילדים שאומרים "אני בכלל לא מצליח להבין כשהמורה עומד ליד הלוח, במרחק מטר ממני, איך אני אבין עכשיו מרחוק?" ומה עם האמהות, שהן בכלל לא יודעות מה לעשות? מורים שונים מציפים להן את הטלפון במטלות ודרישות, תינוק ביד, עבודה...

עטווה אלחג אבו ענזה: זה לא מספיק שהממשלה מקבלת החלטות ואוכפת את זה. בלי תשתיות, בלי משאבים, בלי מחשבים, בלי אנשי מקצוע, היא באמת פיקציה. אתה צריך לדאוג לאנשים במצוקות. ומלא בחברה הבדואית אנשים כאלה. זו הזדמנות שאנשים יגידו "המדינה לא זרקה אותנו למים". אם אני מדבר שאנשים מרגישים את עצמם וחיים את זה, זו הרגשה. ואם אתה מסתובב עם הרגשה כזו – אתה בן אדם מסוכן.

קריינות: על פי הנתונים של עמותת השחר החדש לשנת 2019, 76% מהתלמידים הבדואים חיים בעוני, השאלה המתבקשת היא מה צריך לעשות כדי "להציל את המצב", איך אפשר לייצר בהקדם תשתית הולמת ללמידה מרחוק גם עבור התלמידים הבדואים, עכשיו, דקה לפני שיהיה מאוחר מדי.

עטווה אלחג אבו ענזה: צריך להכניס את המדינה שתמצא לפחות בישובים הבלתי מוכרים, פתרון עם חברות הסלולר, שיהיה להם אינטרנט תוך יום יומיים.

איסלאם אלקרינאוי: צריך להחזיר את פרויקט מחשב לכל ילד כדי להימנע ממחסור מחשבים או ציוד לימודי בתוך הבתים, במיוחד בחברה הבדואית. צריך לתמוך, לעזור, לכוון ולהכשיר את ההורים, כדי לאפשר אווירה של למידה בתוך הבית, כדי להרגיע אותם ולא להרגיש לחוצים.

מוראד הוזייל: ובאמת להציל אותנו מהמצב של הילדים שהם יושבים ולא לומדים איך שצריך ומה שצריך. ואני בטוח שהדבר הזה והפער הזה נמצא בפער מאוד גדול מרהט לקריית גת.

ג'מאל אלקרינאוי: הלכנו ופתחנו קו חירום ספציפי נגיש לאוכלוסיה הבדואית שבעצם עונה על ההסבר ועונה על השאלות של התושבים ואנשים שמתקשרים בפניות של זכויות, או מפנים אותם לגורמים מקצועיים, או לחלופין עוזרים להם בדאגות היום-יומיות ולחלופין אנחנו מנסים גם בהחלט לעזור כמה שניתן, לאפשר גם פעילות לא פורמלית לילדים בצורה כזאת או אחרת דרך הכוונה של האמהות מה אפשר לעשות, או לתת להן כל מיני סוגים של עזרה בהפעלות של הילדים בתוך המסגרת הביתית שקיימים בה.

קריינות: ובינתיים, עד שימצא פתרון לבעית הלימודים מרחוק בחברה הבדואית, אם בכלל ימצא כזה, יש עדיין מי שהצליחו למצחק את המצב ולהפוך אותו לסיטואציה קומית, כזו שתעשה קצת טוב בנשמה...

סוף תמלול הכתבה: זה חלום רחוק ללמוד מרחוק

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס