מה חושבים ברחוב על כמעט מיליון ילדים עניים

תמלול הכתבה: מה חושבים ברחוב על כמעט מיליון ילדים עניים

ילדים מתחת לקו העוני הם ילדים מבוזבזים. הם ילדים שלא יכולים למצות את הפוטנציאל האמיתי שלהם.

ברגע שפוגעים בילדים, בין אם זה בכלכלה או בחינוך וזה, בסופו של דבר אנחנו פוגשים את זה 20 שנה אחר כך בצורות חשוכות יותר.

במדינת ישראל חיים כ-840 אלף ילדים עניים

כן, זה מסוג הנתונים האלה שאתה רואה אותם כתובים, ואתה מזדעזע.

זה מספר עצום, אסטרונומי.

אני לא יודעת מספרים, אבל זה לא משנה. מספיק שיש ילד אחד כזה שזה נורא.

בעצם יש מספר כל כך גדול של ילדים שחיים בעוני. צריך להזיז את כולם מהכיסא.

74% מהמשיבים חושבים שהסיכויים של ילד לצאת ממעגל העוני הם קלושים

הילדים האלה בעתיד יהיו חיילים, הילדים האלה בעתיד יצאו לעבוד, ויתפרנסו, וישלמו מיסים במדינה. את דואגת לזה שאזרחים שלך יהיו אנשים טובים.

לכולם מגיע שיהיה להם אוכל לאכול ומקום לחיות בו, ולא להיות בחוץ כשקפוא.

אני חושב שזה ישפיע חד משמעית על הכלכלה, על החברה שלנו.

את ראית בחיים שלך ילד עני?

זה מאוד עצוב שהמדינה שלנו הגיעה למצב כזה שהאוכלוסיות הנחשלות והעניות נהיות יותר עניות והעשירות נהיות יותר עשירות.

אם מישהו צריך עזרה, לעזור לו.

47% מהמשיבים השיבו כי נושא העוני ישפיע על אופן ההצבעה שלהם בבחירות הקרובות

אני כאילו יוצאת מנקודת הנחה שלכל מפלגה יש איזה תכנית כזאת?

הייתי רוצה שתהיה ממשלה שאכפת לה מהציבור ומהצרכים של האזרחים. לא ממפלגה, מפלגה לא מעניינת אותי, מעניינת אותי הממשלה.

קודם כל שוויון כלכלי, זה הדבר הכי חשוב שיש.

זה הדבר הראשון שצריך להתעסק בו. קודם כל כלכלה וחברה, ואחר כך ביטחון. כי הביטחון בא מבפנים.

80% מהמשיבים מטילים את האחריות על מצב העוני על מדיניות הממשלה

זה תעודת עניות למדינה.

שבאמת יעשו את העבודה שלהם. הם אמורים להיות נבחרי ציבור, אז אמורים להיות לטובת הציבור ומטעם הציבור.

האשמה היא רק בידי ההורים. שלא החדירו בילדים לצאת החוצה ולא לצעוד כסומא בחושך, אלא לצעוד באמת למטרות הנכונות.

פה בישראל לא חסר כלום, הכל יש. תודה לאל.

כן, מן הראוי שתהיה עשייה ממשלתית וכל הנושא הזה לא ישען על כל מיני טובות ועמותות.

זה צריך להיות משהו ממשלתי, משהו שבשבילו אני משלמת מיסים. אני, וכולנו משלמים מיסים בשבילם.

בא מישהו, אומר לך: "תשמע, אני רעב". גם אני כאזרח מחויב אליהם.

לכוון את התקציבים ואת המשאבים קודם כל לילדים.

חברתית זה להתייחס לבן אדם כבן אדם. זה להתייחס לבן אדם שסובל ממשהו ובגללו הוא צריך כסף, איפה הוא כן יכול גם להרגיש יותר מועיל לחברה וגם לעצמו מבלי שהוא יהיה נתמך. הוא אמנם יישאר נתמך, אבל לא יזוז. הרבה פעמים זה קורה. שוב, תלוי מה.

87% מהמשיבים חשים כי המדינה לא תסייע או תסייע במידה מועטה להיחלץ ממצוקה כלכלית

אני חושבת שהייתה כבר צריכה להיות תכנית למניעת עוני. אני יודעת שיש תכניות, אבל כנראה שזה שהמספר נשאר זה לא מספיק טוב.

המדינה באמת צריכה להבין שחייבים לגדול בנתינה לעם, וחייבים לגדול במחייה שתוזל. בתור אמא שיש לה קצבת נכות, אני מבינה שזה כמעט... אי אפשר להתקיים.

סוף תמלול הכתבה: מה חושבים ברחוב על כמעט מיליון ילדים עניים