יום חמישי   14-11-2019
תמלול הכתבה: איך המתמודדים/ות לכנסת ימגרו את העוני?

עאידה תומא סלימאן: אבל מדינת ישראל ממזמן הפסיקה להיות מדינה סוציאליסטית או חברתית, ועברה להיות קפיטליסטית, ואני רוצה לראות את כל אלה שמציעים את עצמם כאלטרנטיבה מציעים אלטרנטיבה עד הסוף. לא מייפייפים את המצב, לא אומרים נשפץ, אלא נבנה משהו חדש. ולצערי, עדיין רק אנחנו אומרים את זה.
חגי רזניק: בסופו של דבר, יש פה מאבק בין מדיניות סוציאל דמוקרטית, שלוקחת מאיפה שיש ומעבירה לאיפה שאין. אבל עיני לא צרה במי שיש לו, אבל הוא קיבל משהו גם בזכות המדינה הזאת, ולכן המדיניות של העבודה- גשר היא לדעת ולהעביר חזרה את הדבר הזה.
רם שפע: בשביל לייצר שינוי בשכר מינימום, בהבטחת הכנסה, להתחיל לדבר את השיח הזה, צריך להחליף שלטון. בשביל להחליף שלטון, צריך ללכת עכשיו למפלגה שמן הסתם יש לה מצע שמדבר לכל האזרחים. מה לעשות, אני אומר בהערכה רבה לרזניק, אנחנו, אין לנו את הפריווילגיה לייצר מצע מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד ספציפי לאוכלוסייה מאוד מאוד... יש נושאים שהייתי רוצה, יש נושאים שלא.
מרב בטיטו: מה המחנה הדמוקרטי הולך לעשות ביום שאחרי הבחירות, בהנחה שישב בקואליציה, במה שקשור לאדם שחי בעוני?
יעל כהן פארן: המחנה הדמוקרטי עומד מאחורי העקרונות של צמצום פערים חברתיים, וזה מה שאנחנו נעשה. ואחד הדברים שצריך להבין, שיש לנו פה תקציב מדינה שהוא בעצם הולך כמו איזה טייס אוטומטי משנה לשנה, כאף אחד לא שואל שאלות יותר מדי. השינוי יקרה כשנפתח את התקציב מאפס, ונחלק אותו מחדש. וזה מה שאנחנו מבטיחים לעשות, וזה ייצור את השינוי החברתי פה. לא עוד ללכת בטייס אוטומטי לכל הישיבות והתנחלויות ומה שאתם לא רוצים, שכבר מקבלים כסף כל כך הרבה שנים, אז ימשיכו לקבל. לא, צריך לחלק את הכול מחדש, רישאפל, מה שנקרא.
חגי רזניק: ב-1970 בישראל, היה 23% דיור ציבורי, היום אנחנו באחוז אחד. ארצות הברית הקפיטליסטית, הס מלהזכיר פה מדינות רווחה, בין ארבעה לחמישה אחוזים. יש שלושה מענים מרכזיים לטפל בדיור ציבורי, כי אנחנו מדברים על השכבות המוחלשות. הראשון, המדינה היא בעלים של קרקע, היא צריכה בכל שימור של קרקע לדרוש ולחייב דיור ציבורי, אחד. שניים, המדינה נותנת זכויות תכנון, שתיתן זכויות תכנון ותדרוש מטלות חברתיות לדיור ציבורי. ושלישי, שתהווה, מלשון הווה, היא נותנת כל שנה שני מיליארד שקל סיוע ושכר דירה בגלל שהיא לא יודעת לתת דירות.
עאידה תומא סלימאן: צריך לפתח קודם כל כלכלה שהיא לא דורסנית, והיא לא קפיטליסטית, והיא מעשירה את העשירים ונותנת לעניים להיות יותר עניים. צריך לנגוס יותר בתקציבים של הטייקונים הגדולים והחברות הגדולות. שתבינו, חוזה מס הכנסה שמשלמים חברות, כאילו האחוז שמשלמים על הרווחים שלהם, הוא הרבה יותר קטן ממה שאני ואתה כאזרח פשוט משלמים על ההכנסה שלנו, והגיע הזמן שזה ישתנה. הדבר השלישי, אי אפשר להתעלם מהעובדה שסדר העדיפויות במדינה הזו בהקצאת התקציבים הוא מעוות, הוא נכנס לשמר את הכיבוש, ולשמר את ההתנחלויות, ושם זורם הכסף ואף אחד לא שואל.
רם שפע: בשביל לפתור את סוגיות העוני ולצמצם פערים בחברה הישראלית, צריך להחליף מדיניות. כדי להחליף מדיניות, מה לעשות, צריך שכחול לבן תהיה המפלגה שתרכיב את הממשלה הבאה. עכשיו אני אגיד משהו אמיתי: אני יודע שיושבים פה אנשים, ואני יכול להבין את זה, שתכאב להם הבטן מלהצביע לכחול לבן, כי אולי יש שתיים, שלוש, ארבע סוגיות במפלגות אחרות שהן יותר מדויקות עבורם. בסוף את צריכה לשאול את עצמך לא איך הפתק שלך ייתן לך את התחושה הכי טובה, אלא איך הפתק שלך יצליח ליצור את השינוי.
חגי רזניק: בסופו של דבר, אם לא ניקח מאיפה שיש ונטפל באיפה שאין, ונעשה חינוך חינם אפס עד שלוש, ונטפל בדיור ציבורי, ונטפל במערכות החינוך, ונטפל במערכות האלה, הדבר הזה לא יקרה. הוא בטוח לא יקרה אם השלטון לא ישתנה. ובסוף, אם תמשיכו ותצביעו ליכוד, או תמשיכו ותצביעו למפלגות ששוק חופשי, שהמפלגות האלה הפכו את המצב ששוק חופשי הוא חזות הכול.

סוף תמלול הכתבה: איך המתמודדים/ות לכנסת ימגרו את העוני?

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית