מוחמד וערי מתל אביב

תמלול הכתבה: מוחמד וערי מתל אביב

קוראים לי מוחמד בן 27. גדלתי בבית חנינא שזו שכונה במזרח ירושלים, שכונה די סבבה, די יפה, אני ממש אוהב את השכונה שמה, רק החלטתי באיזשהו שלב לעבור לתל אביב, כי זה יותר "פאן", זה יותר פתוח, זה יותר צעיר כזה וזה פשוט יותר כיף.
אנחנו משפחה ירושלמית אז הם (ההורים) נשארו בירושלים באותו בית בבית חנינא. הם די תמכו בי שרציתי לעבור לכאן, כי הם רצו שיהיו לי הזדמנויות, הם רצו שיהיה לי יותר טוב, הם רצו שיהיה לי יותר בטוח, הם רצו שכאילו יהיה לי יותר כיף - יותר מירושלים שאין שם מספיק הזדמנויות, יש שם מלא בלגאן, יש שם מלא גזענות וזה מקום די קשה לגור בו.
תל אביב זה מקום ממש חילוני. שזה משהו שהיה ממש חסר לי בירושלים. אני לא כזה מתחבר... אני לא איש דתי אני לא מתחבר לדת, והיה קשה לי כאילו לגור בעיר, שבשבת הכול סגור או ביום שישי הכול סגור אצל הערבים או ביום ראשון הכול סגור אצל הנוצרים. אז כאן בתל אביב זה הרבה יותר פתוח.
אני עובד כיום בחברת "הולה" שזו חברת הייטק בנתניה. התפקיד שלי הוא מנהל מוצר.
חוץ מעבודה אני יוצא הרבה עם חברים, אם זה למסיבות, קולנוע, סתם לטייל, לים. אני גם מתנדב באיגי, שזה ארגון נוער גאה. אנחנו פותחים קבוצה לנוער גאה ערבי בקרוב. ואני גם מתנדב באגודה למען הלהט"ב, וכרגע מנהל את דף הפייסבוק שלהם בערבית, וגם מתנדב במחלקה המשפטית שלהם ועל זה רוב הזמן שלי באמת טס.
הבעיה, אני חושב שהבעיה שקיימת עכשיו זה שאנשים אין להם מספיק תקשורת אחד מול השני וזה גורם להרבה סטיגמות אם מהצד הערבי ליהודי או מהצד היהודי לצד הערבי. ושוב אני חושב שאם אפשר למצוא שפה משותפת ואם אפשר שכל אחד ידבר את השפה של השני אפשר לשבור הרבה סטיגמות, ואפשר באמת להבין אחד את השני ולתקשר בצורה יותר טובה. וזה מה אני חושב שצריך להיות בעשר שנים הקרובות: פשוט לשבור סטיגמות, לדבר כמה שאפשר ולהכיר כמה שאפשר ולא לחיות כל אחד במרחב הבטוח שלו.

סוף תמלול הכתבה: מוחמד וערי מתל אביב