תמלול הכתבה: הדרוזים – פרק 3: הפקעת הזהות
מגיש: "סדר חברתי" - מהדורת האקטואליה של הטלוויזיה החברתית.
במהלך חודש אוגוסט קיים העיתונאי בן כספית ראיון ברדיו FM103 בנושא תנועת הסרבנות הדרוזית עם אחת הפעילות בתנועה - הדייה כאיוף. מהחשש שהנושא טעון, ציין בן כספית בפתיחת דבריו, ואני מצוטט: "אנחנו נקיים דיון נקי ומתורבת בנושא זה". לאחר 10 דקות של שיחה בינו לכאיוף ולדוברים נוספים סיים בן כספית את הריאיון בזלזול ואמר: "אז אולי נשלח אותך לגיהנום". מעבר לכישלון בהשגת היעד שהציב לעצמו בן כספית לקיים דיון נקי ומתורבת, נשאלת השאלה מה אנחנו כחברה יודעים על הדרוזים ועל מאבקם רב השנים על זהותם ועל זכויותיהם. כל ילד שלמד כמה ימים בבית הספר, ידע לספר כי הדרוזים נאמנים לישראל וקשורים בברית דמים עם המדינה. האומנם? בסדרה בת ארבע כתבות אותן נעלה מידי שבוע, נרצה להאיר באור אחר את מה שאנחנו מספרים לעצמנו על הדרוזים בישראל. "הפקעת הזהות" - הפרק השלישי.
למדו אותי שאני דרוזית ישראלית. אוקי, אבל אני מדברת בערבית זו שפת האם שלי, זו התרבות שלי.
אני ה-פלסטיני בה' הידיעה.
הדרוזים, הלאום שלהם הם פלסטינים.
זה התחיל בבית, אבל עכשיו אנחנו לא ממש מדברים על זה.
אין סתירה בין היותך דרוזי להיותך ערבי.
קריינות: זהו סיפור על אהבה, בגידה, אדמה ודם. סיפורו של מסע בעקבות הנרטיב הדרוזי שכולנו כל כך אוהבים לדקלם. על הקשר המיוחד בינם לבין המדינה. מסע אל ארץ מסוכסכת ופגישה עם מציאות קשה וטורדת שאין בה זכר לברית דמים או שותפות גורל.
בית יד לבנים בדליית אל כרמל, נראה שגם הדגל הדרוזי נרתם למאמץ הציוני, הכיתוב בכל מקום בעברית בלבד,גם שמות הנופלים כתובים כולם, בשפת התנ"ך.
אמל נסר אלדין: שיפסיקו לראות אותנו כערבים, אנחנו לא ערבים, אנחנו דרוזים, ממש דרוזים. אנחנו גאים בזה שאנחנו דרוזים.
ע'אלב סייף: הפן הכי קשה שפגע בנו, זה ההפקעה של הזהות.
עלאא מהנא: ישראל מנסה ליצור לנו זהות שאין לנו שום קשר אליה.
ע'אלב סייף: עובדים על הנוער שלנו מהגיל הרך, שוטפים להם את המוח שהם לא ערבים, שהם דרוזים מישראל, ציונים.
עלאא מהנא: אנחנו חיים תחת כיבוש מוחות וכיבוש המוחות הוא יותר מסוכן מכיבוש האדמה.
הדייה כיוף: המדינה לא חסכה באמצעים, אם משפטיים, אם חברתיים, לגיטימיים ולא לגיטימיים כדי לבנות לדרוזים זהות שהיא ייחודית להם, נפרדת מהערבים והכל במטרה בעצם לפורר את האחדות הפלסטינית.
ע'אלב סייף: אז עושים מורשת לדרוזים, ערבית לדרוזים, אנגלית לדרוזים, עברית לדרוזים, מתמטיקה לדרוזים, פיזיקה לדרוזים, מה זה?
עלאא מהנא: מגיל צעיר אני יודע מה תיהיה הזהות שלי, הזהות האמיתית שלי, שאני פלסטיני, אני אומר שאני ה-פלסטיני בהא הידיעה.
מוניר מאדי: יש אולי קבוצה כזאת, קבוצה קטנה שאולי רואים את עצמם משתייכים לעם הפלסטיני וזכותם אני חושב, אבל עוד פעם, אני חושב שהם קבוצה מאוד קטנה ולא משקפת.
יאמן זידאן: הדרוזים הם לא בעד השלטון איפה שהם נמצאים, זה סיפור שקרי מצוץ מאצבע , זה סיפור ציוני וקל מאוד להפריך אותו. כשהיו הבריטים פה, הדרוזים לא היו בריטים, הם לא קראו לעצמם בריטים. כשהיו העותמנים פה הם לא היו עותמנים וכשהצרפתים כבשו בסוריה, הדרוזים הסורים לא היו צרפתים.
קריינות: האם ייתכן שכל מה שסיפרו לנו עד היום על הדרוזים, פשוט לא נכון?
אמל נסר אלדין: יש תמונה של משה דיין, שמצדיע על הבן שלי, שנפל ביום האחרון של שירותו בצבא. זה הנכד.
מוניר מאדי: הדרוזים כרתו ברית ומשרתים על פי חוק גיוס חובה מאז שנת 56', אז לא בגלל חוסר טיפול נכון הייתי אומר, או חוסר תשומת לב של הממסד, הברית הזאת צריכה להתפרק.
יאמן זידאן: עם כל הסיפורים האלה של דרוזים ויהודים ביחד בברית דמים, כאשר יש היעדר מלא כמעט לברית חיים.
נימר נימר: כל ראשי מדינת ישראל מתרברבים ואומרים, הדרוזים הם אחים לנשק. אנחנו נחנקנו מהאהבה והחיבוק, שזה חיבוק טוב.
הדייה כיוף: הבנתי שבעצם הגיוס לצבא היה אחד האמצעים כדי להפריד את הדרוזים משאר הערבים.
סאמר עסקאלה: והבעיה של הדרוזים שמשרתים בצבא היא לא בעיה דרוזית, היא בעיה פלסטינית, שחלק מהפלסטינים משרתים בצבא הישראלי, שהוא פוגע ישירות בזהות הפלסטינית.
יאמן זידאן: יש עליה בתודעה של הצעירים הדרוזים, לא רק לעתידם בצבא או מחוץ לצבא אלא גם למסוכנות הנשקפת לחייהם בעתיד מעצם היותם בצבא הישראלי שנלחם בעם שלהם ,הפלסטיני וגם באומה שלהם, הערבית.
קריינות: ב1956 התגייס המחזור הראשון של בני העדה הדרוזית תחת חוק גיוס חובה. תתנו תקבלו אמרו להם אז, מסתבר שבמדינתנו הדמוקרטית, בני עדה מסוימת צריכים לתת כדי לקבל את המובן מאליו לבני העדה השלטת. והדרוזים נתנו, נתנו את היקר מכל, הזהות, הבנים ואת האדמה. ומה הם קיבלו?
סוף תמלול הכתבה: הדרוזים – פרק 3: הפקעת הזהות
הוספת תגובה לכתבה