תמלול הכתבה: הסופרטנקר למלחמה בעוני

אילנה: אני ילידת המעברות, אני במדינת ישראל אני עדיין לא הגעתי לבית משלי, אני היום קרובה לפנסיה, עוד שלושה חודשים, אני מקבלת מהביטוח הלאומי 2200, מה אני יכולה לעשות בזה אם אני משלמת 1200 שכירות? חשמל, מים, ארנונה, מה נשאר לי כבר לחיות? עם מה נשאר לי לחיות?

קריינות: שמונה מיליארד שקלים, זה הסכום שהמליצה ועדת אלאלוף להקצות למלחמה בעוני, מה שעשוי לצמצם את היקפו בעשרה אחוזים תוך חמש שנים. בינתיים נדמה כי שיקום כלכלי והגדלת ההוצאה על הביטחון בעקבות "צוק איתן", ידחקו הצידה את יישום ההמלצות.

שרונה גואריהן: ביטחון זה לא רק מצב ביטחוני- מדיני, זה מצב בטחוני כלכלי, וזה כבר מתחיל להיות מצב ביטחוני- תזונתי, בסיסי לילדים שאין להם. ילד מפחד שמחר יעיפו אותו מהבית כי אין לנו איך לשלם שכירות, חבר'ה, תתעוררו, תתעוררו!

קריינות: קרוב ל- 2.5 מיליון בני אדם עניים בישראל, מתן קצבאות הביטוח הלאומי מצליח אמנם לחלץ מן הסטטיסטיקה הזאת רק פחות ממיליון, אך מן הידועות היא כי כשם שחצי מהעובדים במשק אינם סוגרים את החודש, גם קצבאות ההכנסה הניתנות במשורה אינן מושיעות להישרדות בג'ונגל יוקר המחייה בישראל.
שרונה גואריהן: כרגע ההכנסה שלי החודשית היא 2200 שקל
כתב: איך מנהלים משק בית של כמה, שני ילדים? עם סכום כזה?
שרונה גואריהן: זה מאוד מאוד לא פשוט ואתה יודע, מנסים לשרוד ולהיות חזקים
אילנה: שאני צריכה לחיות בדירת חדר, באות נכדות, קצת לפנק אותן קצת, אני לא מסוגלת לתת להן חוץ מאיזה מתנה, אני רקדנית, אז לפעמים יש לי קצת כמה גרושים, אז זה מה שאני קונה להם, אין לי מתנה מעל עשרה שקלים
סיגל אשר: צריך לשפר את המצב של אנשים שעובדים ורוצים לחיות, לחיות בצורה נורמלית, סבירה.
קריינות: אם המלחמה היא בעוני אז מהו הנשק היעיל ביותר נגדו? ועדת אלאלוף מצאה כי הגדלה ניכרת של הקצבאות וזריקת עידוד של מיליארדי שקלים לדיור הציבורי יהוו את ה'סופרטנקר' היעיל ביותר, מנגד בחרה להתעלם מנושאים כמו הפרטת שירותים ממשלתיים והעסקת עובדי קבלן, טיפול בחסמים המונעים מהצמיחה לחלחל למטה ובעיקר- תנאי ההעסקה בישראל שאינם מדביקים את קצב גידול המדד.
עדית לב: אני חושבת שהועדה באמת לא עסקה בנושא הכי מהותי שזה הסיפור של שכר המינימום ואם הוא מאפשר מחייה בכבוד. היא גם לא עסקה בשאלה הכי מהותית של מה זה מחייה בכבוד. זה מונח שלא קיים פה במדינה הזאתי, אף אחד לא מוכן להגדיר אותו, אף אחד לא מוכן להגדיר מה זה, יש הגדרה של קו עוני, אבל אין הגדרה של מה זה קיום אנושי בכבוד ואני לא חושבת שיש מישהו שחושב ש- 2400 ₪ או 2700 ₪ למשפחה בת ארבע נפשות, זה משהו שהוא שפוי.
רן מלמד: אני לא בטוח שהעלאת שכר המינימום פותרת את בעיית העוני, אני חושב שהיו חילוקי דעות כל כך גדולים בתוך הוועדה והם הביאו אותה בסופו של דבר למסקנה שעדיף לדבר על קצבאות במקום על שכר מינימום

כתב:  זה לא שימור העוני?

רן מלמד: אני מודה שכבר התחלתי לשמוע מתוך חברים שונים בוועדה שזה פספוס שלהם.
קריינות: עוד לפני המלחמה, הודיעה הממשלה על יישומן החלקי של שתי המלצות מהדו"ח בלבד- תוספת של 80 מיליון שקלים לטובת מס הכנסה שלילי, מתוך ה- 800 מיליון עליהם המליצה הוועדה, וניצול מידי של 1.5 מיליארד שקלים מתקציב הדיור הציבורי הקיים.
שרונה גואריהן: אני לא מגיע לי מס הכנסה שלילי, אני לא מכירה את המושג הזה, אני הגשתי פעם אחת ואמרו לי שלא מגיע לי, העניין של התקציב של הדיור הציבורי הוא בדיחה, זה לא מגיע אלינו.
עדית לב: הסיפור של מס הכנסה שלילי עד כמה שאני מבינה אותו מדבר כרגע רק על אימהות חד- הוריות, מס הכנסה שללי זה משהו שאמורים ליהנות ממנו כל העובדים שחיים בעוני ולא רק אימהות חד- הוריות

רן מלמד: התוספת של מס הכנסה שלילי מדברת על זה שיתווספו עוד 55,000 משפחות שזכאיות יהיו לקבל אותו.
עדית לב: לגבי העניין של הדיור הציבורי- מדובר על כסף שכבר היה בצנרת, לא על כסף נוסף
רן מלמד: הולכות להיקנות אלף דירות, האלף דירות האלה הרי לא יספיקו לכל הזכאים שממתינים היום בתור, ולכן צריך לייצר להם פתרונות אחרים, אחד הפתרונות שוועדת אלאלוף המליצה, נושא שאנחנו המלצנו עליו, הוא באמת עדכון והגדלת הסיוע בשכר דירה לסכומים הרבה הרבה יותר ריאליים, אני מאמין שהאוצר כן ילך עליו.

קריינות: מעבר לשאלת תקצוב המלחמה בעוני, ישנם עוד כלים בהם ניתן לאגום משאבים ממשלתיים ולבחון ביצירתיות את המדיניות.
רן מלמד: אנחנו גילנו שאנשים עניים שגרים בדיור ציבורי, מוציאים הרבה מאוד כסף על חשמל כי אין להם דוד שמש על הגג. אז כתבנו הצעת חוק שקובעת שהממשלה תתקין . התברר לנו שהחיסכון בחשמל החל מהחודש השני שמתקינים את הדוד הוא בין 300 ל- 400 שקל, למשפחות שחיות מקצבאות זה יכול להיות עשרה או 15% מההכנסה

קריינות: והנה דוגמא נוספת, כיצד חלם ובירוקרטיה מונעים מהעניים לממש זכאותם לדיור ציבורי

אורלי לוי אבקסיס: שישים דירות פנויות בבאר שבע, לא מאוכלסות, ובמקביל יש לנו 68 משפחות בבאר שבע, ממתינות. אתם מבינים, הדירות ימשיכו להיות ריקות והמשפחות תמשכנה להמתין ואין מושיע. למה יש קושי להגמיש טיפה את הקריטריונים לפחות ברמה המקומית?
קריינות: עבור אלה שקו העוני הוא לא כותרת בעיתון אלא תקרת זכוכית יומיומית שמונעת מהם מימוש עצמי וקיום בכבוד, כמעט ואין כל משמעות לשיח על העוני. מבחינתם העוני הוא גזירת גורל חונקת, כשהתחושה היא שהמדינה זנחה אותם לגורלם

אילנה: מגיעה לרווחה לסיוע- 'שהעמותה תעזור לך', מחפפים אותך בצורה הכי אלגנטית כאילו שאין משאבים, אז אנחנו מפנימים ושותקים
אני קונה לחם ומקפיאה, לחם יבש לפעמים אני אוכלת גם, טוב אין לי ברירה אני לא יכלה להתחייב ולשלם, קודם כל הדברים האלה, אחרת אני עפה מפה, לאן אני אלך בדיוק? אין לי לאן ללכת

סוף תמלול הכתבה: הסופרטנקר למלחמה בעוני

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס