חברהעלה ב-16/05/2012, 18:57משך: 4:23 דקות 2 תגובות
כתבה |
מדוע נער או נערה בוחרים לסרב לשרת בצבא? מאיפה הרעיון לסרב מתחיל? איך המשפחה מגיבה? וכיצד הסרבנים מתמודדים? אלון גורמן ונועם גור - מתמודדים עם הלחץ החברתי של הבחירה בסרבנות. שפה: עבריתכתוביות: עברית
מצטער, אבל אין לי הרבה כבוד לנערים האלה ובכלל לתופעת ההשתמטות.
בהצהרתם לא לשרת בצבא כיבוש' הם למעשה מצהירים כי הצבא בכללותו הוא גוף כובש (ללא מדינה העומדת מאחוריו) שמבצע באופן סדיר פשעי מלחמה והם לא מעוניינים לקחת בו חלק. בין אם יש גרעין של אמת באמירה זו ובין אם לאו, היא מצריכה הרבה יותר הוכחות ועובדות בשטח מאשר רק 'הייתי בהפגנה וריססו עלינו גז'.
אם לאותם נערים יש בעיה עם מפעל ההתנחלויות והכיבוש (לגיטימי), הם לא חייבים לשרת בשטחים ובמחסומים. יש מספיק עבודות ביטחוניות שוטפות גם באזורים אחרים לאורך הגבולות הרשמיים של מדינת ישראל, וכמובן שגם בעורף ישנה עבודה רבה וחשובה מאין כמותה שיש גם לעשותה. אחרים לא יעשו לנו את העבודה, בין אם נרצה בכך ובין אם לאו. שירות או התנדבות בגופים אזרחיים (משטרה, מד"א) היא גם כן אופציה. אבל נראה שאותם נערים מעדיפים את הדרך הקלה החוצה – כמה נוח ופשוט זה לצאת להפגין בשטחים פעם בכמה זמן, ואחר כך להמשיך את החיים האזרחיים באין מפריע (עבודה, לימודים, טיול), בעוד שאלפי בני גילם נאלצים לשאת חלק בנטל.
שורה תחתונה – הם רוצים להפגין נגד מדיניות הממשלה – לגיטימי. אבל כמו שמכל אזרח ישראלי נדרש לשלם מסים, כך כל אזרח ישראלי כשיר צריך לתרום למדינה בדרך מקובלת (אקטיביזם פוליטי הוא לא נשיאה בנטל). אחרת מה מבדיל בינם לבין תלמידי הישיבות?
בלי או עם כיבוש. צבא – כל צבא- הוא מערכת דפוקה. בלתי דמוקרטית, מקדמת צייתנות- בינוניות וכוחנות, לא הייתי נכנס אליה בכל מדינה. להתחבא מאחורי ה"מצב" כאילו כביכול אין ברירה היא טפשות.
הצבא חוטא כאשר הכריח את 2 הסרבנים להכריז על אי שפיות בזמן שהם שפויים במדינה פסיכוטית.
לשמחתי יש שירות אזרחי.
כבר מ67 כאשר צה"ל הפסיק להיות צבא הגנה.
מצטער, אבל אין לי הרבה כבוד לנערים האלה ובכלל לתופעת ההשתמטות.
בהצהרתם לא לשרת בצבא כיבוש' הם למעשה מצהירים כי הצבא בכללותו הוא גוף כובש (ללא מדינה העומדת מאחוריו) שמבצע באופן סדיר פשעי מלחמה והם לא מעוניינים לקחת בו חלק. בין אם יש גרעין של אמת באמירה זו ובין אם לאו, היא מצריכה הרבה יותר הוכחות ועובדות בשטח מאשר רק 'הייתי בהפגנה וריססו עלינו גז'.
אם לאותם נערים יש בעיה עם מפעל ההתנחלויות והכיבוש (לגיטימי), הם לא חייבים לשרת בשטחים ובמחסומים. יש מספיק עבודות ביטחוניות שוטפות גם באזורים אחרים לאורך הגבולות הרשמיים של מדינת ישראל, וכמובן שגם בעורף ישנה עבודה רבה וחשובה מאין כמותה שיש גם לעשותה. אחרים לא יעשו לנו את העבודה, בין אם נרצה בכך ובין אם לאו. שירות או התנדבות בגופים אזרחיים (משטרה, מד"א) היא גם כן אופציה. אבל נראה שאותם נערים מעדיפים את הדרך הקלה החוצה – כמה נוח ופשוט זה לצאת להפגין בשטחים פעם בכמה זמן, ואחר כך להמשיך את החיים האזרחיים באין מפריע (עבודה, לימודים, טיול), בעוד שאלפי בני גילם נאלצים לשאת חלק בנטל.
שורה תחתונה – הם רוצים להפגין נגד מדיניות הממשלה – לגיטימי. אבל כמו שמכל אזרח ישראלי נדרש לשלם מסים, כך כל אזרח ישראלי כשיר צריך לתרום למדינה בדרך מקובלת (אקטיביזם פוליטי הוא לא נשיאה בנטל). אחרת מה מבדיל בינם לבין תלמידי הישיבות?
בלי או עם כיבוש. צבא – כל צבא- הוא מערכת דפוקה. בלתי דמוקרטית, מקדמת צייתנות- בינוניות וכוחנות, לא הייתי נכנס אליה בכל מדינה. להתחבא מאחורי ה"מצב" כאילו כביכול אין ברירה היא טפשות.
הצבא חוטא כאשר הכריח את 2 הסרבנים להכריז על אי שפיות בזמן שהם שפויים במדינה פסיכוטית.
לשמחתי יש שירות אזרחי.
כבר מ67 כאשר צה"ל הפסיק להיות צבא הגנה.