יום שני   14-10-2019
תמלול הכתבה: הוראת שעה (חוק האזרחות)

מגיש: ולכתבה המרכזית. על רקע האינתיפאדה השנייה והפיגועים שבצידה, הצליחה הממשלה ב-2002, לבצע תיקון לחוק האזרחות שמשמעותו איסור כניסה לשטח ישראל לפלסטינים מהשטחים ולאזרחי מדינות אויב לצורך איחוד משפחות. מאז חלף עשור, הפיגועים נפסקו, אך הפלסטינים אזרחי מדינת ישראל ובעיקר הנשים והילדים ממשיכים לשלם את המחיר. על הנפגעים והפגיעות של חוק האזרחות בכתבה הבאה.

סומיה גבן, אזרחית ישראל נשואה ליליד עזה: נולדתי בארץ והוא נולד בעזה, מכירים אחד את השני מהילדות, התאהבנו והתחתנו. אנחנו עכשיו 14 שנים ביחד. אני לא מוותרת עליו, אני רוצה שישאר פה ואני רוצה את הזכויות שלי מהמדינה. מה שמגיע לי אני אקבל, המדינה לא תחליט עם מי אני אתחתן! זה כבר הפרטיות שלי, לא שלהם.

עיקראם מנצור, אזרחית ישראל נשואה ליליד רמאללה: אני נולדתי פה, גדלתי פה, העבודה שלי פה, החיים שלי פה. כשאת מתאהבת בבן-אדם את לא חושבת זה דבר ראשון.

קריין: בצלה של האינתיפאדה השנייה, חוקקה ישראל חוק האוסר את כניסתם של תושבי מדינות אויב לשטח ישראל לצורך איחוד משפחות. חוק זה – שנקרא חוק האזרחות נכנס לתוקפו במאי 2002 והוגדר שנה מאוחר יותר כהוראת שעה, כלומר כזה שצריך לחדשו כל שנה. החוק עבר בחודש אפריל האחרון בפעם העשירית ברציפות – והשעה כבר מזמן הפכה למדיניות של ממש.

עו"ד סאוסן זהר, מרכז עדאלה: החוק עצמו הוא לכאורה חוק ניטרלי שאומר שאזרח ישראלי אינו יכול להגיש בקשה להכנסת פלסטיני לתוך שטח ישראל, אבל כולנו יודעים – הנפגעים הישירים מהחוק הזה הם הפלסטינים אזרחי מדינת ישראל.

ענבל שטיינברג, עמותת סנגור קהילתי, לוד: בביטוח לאומי ובמוסדות ההנחה הבסיסית שמי שנשואה לתושב שטחים עברה לגור בשטחים והיא כבר לא תושבת ישראל ושוללים ממנה את התושבות מה שאומר שלא מגיע לה לא ביטוח בריאות, לא קצבת ילדים, ביטוח לאומי, הבטחת הכנסה – שום דבר בעצם.

שחר שוהם, מנהלת מחלקת מהגרים וחסרי מעמד ב"רופאים לזכויות אדם": ברגע שאת לא אזרחית או תושבת אין לך שום גישה לשרותיי בריאות ורווחה דרך המערכות הציבוריות, זאת אומר שאין קופת חולים, זה אומר שאין אפשרות לראות מומחים, זה אומר שאין אפשרות לקבל שירותי שיקום – כול מה שאנחנו בעצם זכאים לו לא קיים.

עיקראם מנצור, אזרחית ישראל נשואה ליליד רמאללה: כשהייתי הולכת לביטוח לאומי להגיש בקשות שהן הזכויות שלי והפקידות שם היו אומרות לי "היית צריכה לחשוב פעמיים לפני שהתחתנת עם אחד תושב השטחים" אז זה עשה לי ממש ירידה כזאתי.

שחר שוהם, מנהלת מחלקת מהגרים וחסרי מעמד ב"רופאים לזכויות אדם": נשים שלא יכולות להסתובב בביטחון, לא יכולות לפתוח חשבון בנק, לא יכולות לעבוד, לא יכולות להוציא רישיון עבודה. ואנחנו צריכים לזכור שמדובר במשפחות שהן ישראליות, זאת אומרת הילד הוא אזרח ישראלי, אחד מבני הזוג הוא אזרח ישראלי ואז נוצר מצב שבו בן הזוג השני הוא מין חי כמו רוח רפאים בלי שום זכויות וכל זה בגלל התיקון לחוק האזרחות.

קריין: חוץ מהנשים גם הילדים סובלים מהחוק ובעיקר נמצאים במצב של תהייה מתמדת בדבר מצבו של האב ולמה הוא לא נמצא איתם.

ענבל שטיינברג, עמותת סנגור קהילתי, לוד: לי אין ספק שיש פגיעות נפשיות ורגשיות לילדים שלא יודעים אם ומתי אבא שלהם יבוא ומתי הוא פה ומתי הוא לא.

שהינאז עאסי, אזרחית ישראל נישאה לאחר כניסת התיקון לחוק האזרחות: מה שמשפיע עכשיו עלי זה שבעלי לא הצליח (להוציא היתר) בא כל חודשיים, כל חודש פעם הביתה.בעלי לא לידינו. התינוק (שואל) "איפה אבא? איפה אבא? למה הוא לא איתנו? מה קרה? למה אין לו תעודה? למה ולמה? הוא לא בן אדם?" כל מני שאלות ואני לא יודעת מה להגיד לו, מה לענות לתינוק שלי.

קריין: ארגוניים חברתיים מעריכים כי ישנן כ-20 אלף משפחות אשר נפגעות יום יום מהתיקון לחוק האזרחות. משפחות שלהן אין את הזכות לקבוע היכן לחיות ואיפה לגדל את הילדים. משפחות שחיות בפחד תמידי מפני גירוש של אחד מבני הזוג.

סומיה גבן, אזרחית ישראל נשואה ליליד עזה: אני אמא לשישה ילדים ואני רק מחפשת לחיות בכבוד – זה מה שאני מחפשת.

מאז 2003 משמשת הכנסת חותמת גומי להחלטת הממשלה. כך הופכת הוראת שעה למדיניות גזענית הקובעת באופן גורף, כי כל הפלסטינים באשר הם מהווים סכנה ומשום כך אינם יכולים לזכות במעמד.

סוף תמלול הכתבה: הוראת שעה (חוק האזרחות)

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית