ועידת העשוקים 2008
עלה ב-15/12/2008, 00:00 משך: 7:00 דקות 6 תגובות
סיקור |
ועידת העשוקים, הפגנה אנטי- קפיטליסטית, שהתקיימה בשבת בערב במקביל לועידת ישראל לעסקים. הועידה התקיימה תחת החשש מהתחזקותו של הליכוד בראשותו של ביבי נתניהו. אילן גילאון, לשעבר ח"כ במר"צ: "אל תדברו איתי חברתית, דברו איתי בסוציאליזם" "מדובר במלחמת מעמדות". חה"כ דב חנין מחד"ש: "בבחירות שהיו בת"א-יפו הראנו שיש ציבור שרוצה דרך אחרת...", "הציבור בת"א-יפו בחר 'עיר לכולנו' - ואנחנו רוצים ואנחנו נעשה - חברה לכולנו...", "ביבי נתניהו הוא האחראי להפרטת הפנסיות". הנרי אלקסלסי מהקיבוץ הארצי: "אנו פונים מכאן, למאות אלפי האנשים בעיירות הפיתוח, שמצביעים ליכוד ומשתחווים לביבי נתניהו - תתעשתו!..." שפה: עברית
אכן , "ביבי נתניהו הוא האחראי להפרטת הפנסיות", במקום שיהיו בשליטתם הבלעדית של הבנקים. נתניהו הוא היחיד שמסוגל להילחם בקרטל הבנקים ובעלי ההון, ומוזר שדווקא הסוציאליסטים מתנגדים לו.
כבוד על הסרטון.
שלי מי השיר המגניב?
נכחתי בהפגנה זו, ולצערי נעצבתי למראה עיני. אקדים ואתגונן כנגד מתקפת "אז למה אתה לא עשית משהו קודם? לפחות הם עשו משהו!" ואומר, ש"מתקפה" אישית זו אינה רלוונטית לאמיתות הביקורת שלי.
הרושם העיקרי שלי היה של אירוע נחמד וכיפי שהשומר הצעיר אירגן לפעיליו – הופעות, נאומים, מוזיקה, וכולי. כמובן שהגיעו גם פעילי "הארד-קור" מהשמאל היותר קיצוני (חד"ש, בנק"י, מאבק סוציאליסטי וכדומה) ומספר לא גדול של פעילים ותיקים יותר מגוונים שונים. אבל די מעט. קשה לי להעריך כמה נכחו, אבל זה לא היה הרבה – גם מבחינת חניכי השמו"צ. האזור המגודר שהוקצה להפגנה היה ריק ברובו – התקבצות של "חולצות כחולות" ליד הבמה, מאחוריהן רצועה דקה של "אדומים", ומסביב אחרים מפוזרים, מנסים למצוא את מקומם. אני חושב שאפשר לייחס חלק ניכר מהסיבה לכך בכך שכמעט ולא היה פרסום פומבי. אפילו באינטרנט כמעט ולא מצאתי מידע.
סיבה אפשרית נוספת הייתה שינויו המאוחר של מיקום ההפגנה (דבר שלפי הבנתי לא היה בהשפעת המארגנים).
אתעכב עוד רגע על נושא המיקום והעיתוי. ועידת העסקים התקיימה במלון דיוויד אינטרקונטיננטל, ולא במוזיאון תל-אביב. היא גם התחילה יום לאחר ההפגנה, לאחר ש(להבנתי) בוטל מושב הפתיחה שהיה אמור להיות בערב זה. כך שמשתתפי הוועידה לא זכו לראות את המפגינים, ולא זכו לשמוע את נאומי הנואמים ואת קריאות הבוז הרבות. למען האמת, אני לא חושב שמישהו שמע וראה, פרט למשוכנעים ולשוטרים שאיבטחו את האירוע. הרגשתי הייתה שההפגנה נדחקה לפינה די שוממת של העיר. נראה לי שהטלוויזיה החברתית היא אולי נציגתה היחידה של התקשורת בהפגנה. מצד אחד – כל הכבוד, אך מצד שני שוב, הטלוויזיה החברתית עדיין פונה למשוכנעים.
לא נראה לי שביבי ישמע את דברי התוכחה שנאמרו נגדו, אלא אם מישהו ממש יתאמץ להראות לו את הסרטון הזה. לא נראה לי שמשתתפי ועידת העסקים הוטרדו השנה.
דבר נוסף שתרם לרגשה שזהו אירוע פנימי של השמו"צ הוא שארגונים רבים שאני מכיר מהצד השמאלי של המפה לא נכחו.
חרה לי מאוד היעדרם של עובדים, או איגודי עובדים, הנפגעים העיקריים מהמצב (אם כי זו בעיה מעט אחרת). רוב הנוכחים לדעתי עוד לא ממש נכנסו למעגל העבודה, וגם אם כן, מצבם בטח לא רע כל-כך.
מסיבות אלה יצאתי בהרגשה שהאירוע(/הפגנה) היה חסר השפעה, ואף היה בו מעט מן המגוחך.
אני לא יודע (אך אשמח לשמוע) מה הביא את מארגני ההפגנה לערוך אותה בתנאים אלה – בלי קשר של זמן ומיקום למי שההפגנה הופנתה נגדו, ללא פרסום מספיק, כך שמי שרוצה יכול בקלות להתעלם.
אני לא מצטער שהגעתי, מכיוון שלמדתי רבות, על דרך השלילה, ולכן אני גם טורח לכתוב תגובה זו – כדי שכולנו נלמד, ונשתפר.
עכשיו גיליתי בחדשות האינטרנט שהיום דווקא היו מפגינים מול המלון, אך לא תנועות הנוער, וכנראה גם לא שמאלנים קיצוניים יותר, אלא דווקא עובדים שהגיעו בחסות הנהלותיהם. זה אולי חשוד מעט, אך מעלה מחשבה: מתי כבר השמאל האידיאליסטי יתחבר לעם העובד והמנוצל?
הדעות שלי מאוד שונות מן המוצגות לעיל, אבל כל כך טוב לראות
אנשים צעירים שהדברים הללו מעניינים אותם.
טוב לראות שיש פה נוער איכותי שמוכן להלחם על דעותיו.
אני מדריך בתנועת בית"ר.
הלואי שהחניכים שלי ירתמו למאמצים דומים (מהצד ההפוך כמובן)
אינני מסכים אתכם אבל אני גאה בכם. כאילו הייתם החניכים שלי.
כל הכבוד ותמשיכו כך
קודם כל, כל הכבוד גם לטלויזיה החברתית וגם ובעיקר למי שטרח והגיע להפגנה.
כדאי להבין ששום דבר לא ישתנה בגלל הפגנה פה והפגנה שם. אפילו הפגנת ה – 400000 (שהיו בה אולי מחצית מזה, וזה גם המון)לא שינתה דבר. הוציאו את שרון מהדלתוהוא חזר מהחלון וניהל את כל המדינה ולא רק את הבטחון.
גלגלי השיניים של ההיסטוריה טוחנים בקצב שלהם וכנראה שעדיין לא נשפך מספיק דם כדי שהשלום יהפוך לאינטרס מספיק חשוב של מספיק אנשים אבל זה קרוב, קרוב מאד. אם זה לא יבוא מאיתנו זה יבוא מעבר לים והרבה יותר מהר ממה שרובנו חושבים. שנה לפני שסדאת בא לישראל מישהו באמת האמין שסיני תוחזר ע"י בגין? מישהו האמין שדווקא בגין יעשה שלום עם מצרים? אז כן, לפי אותו הגיון לא הגיוני לכאורה, דווקא ביבי יעשה הסכם גם עם הסורים גם עם הלבנונים וגם עם הפלסטינים. לא בגלל שהוא אוהב אותם חס וחלילה, או חושב שיש להם זכויות כל שהן אלא פשוט, משום שלא תהייה לו ברירה.
בדיוק בצורה דומה יפתרו גם ענייני הצדק החברתי. כנראה שהעשוקים לא ממש מוטרדים מזה שעושקים אותם, אחרת היינו רואים אותם עושים לפחות מה שהפנתרים עשו בזמנם. היכן הם היום איילה סבג לא הצליחה אפילו להגיע לתחילת המרוץ לעיריה בירושלים… זה אומר הרבה מאד.
קצת פתטי לראות איך ה"שמאל" השבע, "נאבק" למען העשוקים, שלא מתעניינים בזה בכלל ואף נותנים באופן פרדוקסלי את כוחם האלקטורלי לביבי ואנשיו שעושקים אותם יותר ויותר.
אולי כדאי שנשאל את עצמנו פעם אחת ביושר, איך הצלחנו במעשינו ובמחדלינו, מאז קום המדינה ועד היום להשניא את עצמנו כל כך על אותם עשוקים?
מה הביא אפסים כמו ביבי לשלטון? איך בשם הביטחון, הזניחו ממשלות ישראל של העבודה והמערך כולל מפ"ם ומר"ץ את החינוך והרווחה? איך איפשרנו לאנשים כמו דיין וגולדה להוביל את כולנו לעבר המהפך?
ומצד שני אעלה כאן הרהור כפירה: אולי אם לא היה מהפך ובגין לא היה עולה לשלטון אולי השלום עם מצרים וירדן היה עדיין בגדר חלום בלבד?
המסקנה האופרטיבית שלי היא שהגיע הזמן לתקוף את העניין מכיוון כלכלי ולא מדיני חברתי.
ההצעה שלי:בואו נקים ביחד בנק קואופרטיבי שלא ינצל את "האדם הקטן" כמו שעושים הבנקים הקיימים. כל לקוח יהיה גם חלק מהבעלים של הבנק וישתתף באופן הוגן ברווחים. כך נשנה את השיטה הכלכלית כאן. היתר יבוא בעקבות זאת. רוצים להצטרף למיזם? אתם מוזמנים ליצור קשר.
כמה פעמים שקבלתי ממכם את המיילים, נוחכתי כי אתם רק יודעים לבקר את האחר, ולא נותנים שום פתרון איך אתם הייתם עושים אחרת. לקטר, העם הזה הוא המומחה הגדול, אבל לקחת אחריות על למעשיו, זה כבר שייך לאחר.
אתם מציעים לעם לא לבחור בביבי, מסכימה איתכם אני לא מחסידיו, אבל מה האלטרנטיבה? מרצ? ואם נצביע למרצ האם היא מסוגלת לשלוט במדינה הזו? יש לה את האנשים הראויים והמנוסים לשלוט?
במקום שתטיפו לנו, לצמצם את כמות המפלגות שרצות לכנסת, וכך השלטון יהיה יציב, וכך אפשר יהיה לעשות שינויים מובנים בתוך החברה הישראלית אתם מראים לנו מה לא, תאמינו לי מה לא כל תינוק יודע במדינה הזו. מה כן זה כבר שאלה לדיון, והחוכמה מה כן לא נמצאת רק בצד אחד של המתרס.
ולפתיחה שלכם על הפעולה בעזה. אני חייבת לומר כי אני מאוד מרחמת על תושבי עזה, להיות תחת הפגזה מסיבית כמו שצה"ל מוריד עליהם קשה מאוד. אבל, והאבל הוא גדול מאוד. כישראלית אני חייבת שיכבדו את ריבונותי, לא יתכן שעם אחר לא יכבד את הריבונות של ארצי, וברגע שהם העם הפליסטינאי בחר להעלות לשלטון חבורה של בריונים שרק הטרור הוא הכלי שלהם לשלוט בעמו ובכך שהוא פגוע בריבונות שלי, הוא יוצר מחוייבות של נתיניו, כאן נגמרת הסימפטיה שלי אליהם, ומתחילה הסימפטיה לאנשי הדרום.
אני יודעת שתגידו כי אצלינו הקסמים והגרדים לא גורמים נזקים כמעט. אתם צודקים וטוב שזה כך, אבל הנזקים שהם גורמים הם נפשיים, הנזקים שהם גורמים הם אישיים שלא רואים בטלביזיה, על אנשים שחיים בחרדות, למה בגלל יפה נפש כמוכם? לכו אתם תגורו באזור נראה אותכם גברים ונשים ילדים וטף לחיות בצל של הפגזה, שלא יודעים מתי תגיע.
אפשר להיות הומנים, וזה ובסדר אבל צריך גם להיות בני אדם. ותושבי הארץ הזו גם להם מגיע לחיות בשקט ושלווה.