מבדק תקשורתי חברתי-כלכלי 3

לכתבה זו 11 תגובות באתר

1. אפרת‏ 25 באפריל, 2008  בשעה 8:50
   

   שלום
   תודה על ההתייחסות לכתבה של דה מרקר, מהרגע שראיתי אותה חשבתי לעצמי שהייתי רוצה לקרוא פרשנויות אלטרנטיביות.
   אם הפורמט מאפשר, לדעתי זה יתרום אם במקרים כאלה תהיה התבססות על דבריהם של אנשי/נשות אקדמיה מזוהים או מומחים אחרים – או אפילו ריאיונות קצרים איתם

   בהצלחה

2. ענת‏ 25 באפריל, 2008  בשעה 15:36
   

   מעניין וחשוב. תמשיכו ליצור את המבדקים האלה

3. אברהם הלאלי‏ 25 באפריל, 2008  בשעה 16:23
   

   ישר כח
   כן ירבו מוצרי תרבות שכאלה

   נהנתי מהכתבות קצרות ועניניות

   הסרטון אדיר! מחייב תפוצה כלל ארצית/עולמית

   אור לבן שמח וזוהר לכל הגוף

4. רפאל פרטוש‏ 25 באפריל, 2008  בשעה 19:17
   

   חג שמח
   אני רוצה לבטא את הערכתי העמוקה למכלול בתשדיר 3 ,הגשה רהוטה ,עניינית, ממוקדת ובשפה המגיעה לכל ראש ולב.
   סרטון האנימציה תמציתי ומקצועי וראוי לכל שבח.
   בהצלחה תודה ולהשתמע
   רפאל

5. מאמר לא מכובס על עליית המחירים‏ 25 באפריל, 2008  בשעה 19:32
   

   http://www.truthout.org/docs_2006/042208A.shtml

6. דנה‏ 25 באפריל, 2008  בשעה 20:42
   

   כל הכבוד!

7. ד‏ 26 באפריל, 2008  בשעה 10:16
   

   אורז זה חלבון מן החי? לא ידעתי.

8. אורי ביתן‏ 26 באפריל, 2008  בשעה 11:00
   

   קודם כל, אכן יוזמה יפה. ועכשיו לביקורת.

   1. ההקדמה התאורטית: כמו שהיא מנוסחת, ובאורך הלא-מבוטל שלה כפתיח קבוע למבזק בן דקות ספורות, המשמעות שלה היא משהו כמו "אם אתם לא אקדמאים/ אקטיביסטים מקצועיים – אין לכם מה להקשיב". חבל, כי ההמשך דווקא שווה לכל נפש. הפתיח הזה יראה טוב מאוד בתחילת מאמר ב"מטעם".

   2. ועכשיו לביקורת היותר קשה: בניגוד למבזק הקודם ששמעתי, המבזק הזה – כמו כלי התקשורת אותם הוא מבקר, אינו ממלא את תפקידו. במקום לחשוף את האופן בו התקשורת הממוסחרת "מתחזקת" את הסדר הקיים, הוא תוקף אותה על שאינה מבטאת את עמדת הארגונים לשינוי חברתי.

   הדבר בולט כמובן בחלק בראשון של המבזק: הוא מגוייס להגן על הארגונים החברתיים המטפלים בפליטים מאפריקה מביקורת. ייתכן שהביקורת לא מוצדקת, אבל המשמעות היא שהמבזק הופך מכלי לביקורת חברתית לדובר של ארגונים מסוימים. כל ארגון זקוק לדוברת, אבל לא רק שאין זה תפקידו של המבזק, הדבר עשוי להרתיע צופות אפשריות, בפרט מהבלתי משוכנעות.

   החלק השני אינו עוסק ביחצ"נות ארגונית, אמנם, אבל גם הוא אינו ממלא את התפקיד הדיווחים בתקשורת (לא רק בדה-מרקר) קושרים את העליה במחירי המזון (בין השאר) לעליה בצריכת בשר במזרח הרחוק, ולחדירת אורח החיים המערבי. בכך (במקרה זה) הם דווקא כן ממלאים את תפקידם, ומספקים הרבה "בשר" לארגונים למען זכויות בעלי חיים ובכלל לביקרת על צריכת מזון מן החי.

   נכון, אין כאן הטפה שיטתית נגד צריכת בשר כמו הקטע מ"יומן חייתי", וטוב שכך. הקרניבור הממוצע פשוט לא יקרא הטפה כזאת. אפשר וצריך לתקוף את צריכת הבשר על בסיס הנתונים של "דה מרקר" וכלי תקשורת אחרים, במ-קום למתוח עליהם ביקורת דווקא ברגע בו הם משרתים אותנו.

9. אהוד שם טוב‏ 26 באפריל, 2008  בשעה 14:17
   

   בהתיחסות לדבריו של אורי,

   האייטם הראשון מבקר את "Ynet-מעורבות" על כך שהם לא מבקרים את מחדלי הממשלה. כשכלי תקשורת המוני מבקר את הארגונים החברתיים ולא את האשם המרכזי – מדיניות הממשלה, הוא משרת ומשמר את השיח המרכזי בציבור ולכן הושמעה הביקרות. אפשר לראות גם את ה"טוק-בק" של המגיבים המתלהמים ב "Ynet-מעורבות" – שתפסו טרמפ על ביקורתו של הכתב.
   http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3533514,00.html

   זה קצת דומה לכך שהעיתונות (בעיקר בעבר) האשימה את המובטלים במובטלותם, ובכך יצרה אווירה כללית בציבור נגד מי שאינו עובד…

   האייטם השני, מבקר את דה-מרקר לא על זה שהוא לא מדווח כי עליית המחירים קשורה בריבוי אכילת בשר, אלא בכך שהוא לא מבקר או מערער על התרבות המערבית שבאמצעות תאגידי המזון רוצה שעוד יותר אנשים יוכלו עוד יותר בשר.
   מבחינת רוב הציבור – אכילת בשר היא דבר טבעי והעיתון משמר את הטבעיות הזו ואינו מערער על כך. בכך העיתון משמר את ההגמוניה הקפיטליסטית ובמקרה זה את תעשיית הבשר ואינו מבקר אותה כלל ועל כך טענותינו.

10. גד חכלילי‏ 26 באפריל, 2008  בשעה 18:29
    

    בנושא האמרת מחירי המזון – המחסור במזון בסיסי

    דומה כי התעלמתם מגורם נוסף [גורמים] למחסור ועלית מחירי המזון הבסיסי בעולם [אורז, תירס, סויה וכתוצאה מכך גם מוצרי חלב].
    הגורם הוא – הסבת שטחי עיבוד נרחבים לגידולים עבור דלק צמחי, כמו גם הפניית חלק מהגידולים עצמם לתפוקת ביו-דלקים. וכמובן, גם עלית מחירי הדלק [והמחסור בו] גם הם תורמים לתופעות של התייקרויות עולמיות, בכל תחום, כולל בייצור מזון.

11. עמית‏ 27 באפריל, 2008  בשעה 0:24
    

    ראשית כל המחמאות, הטלווזיה החברתית ממלאת משבצת שהייתה ריקה וחסרה בשיח התקשורתי.

    לגבי שני הנושאים שסקרתם הפעם, אני חושב שאין צורך להשמע מצטדק ומצדיק את האירגונים החברתיים. ברור שהם עובדים להבדיל מהמדינה ששכחה את מטרותיה. לכן נראה לי נכון יותר להתמקד בכשלי המדינה אם מי שהוא לא מכיר את את מעשי הארגונים החברתיים הוא כנראה בחו"ל או עם I פוד על האוזניים.
    הנושא השני יצר עירבוב בין הגנה על בעלי חיים והטענה של חוסר יעילות באכילת בשר ועליית מחירי המזון בעולם. אני חושב שצריך לטפל בנושאים האלו בנפרד.
    עליית מחירי המזון נובעת מהעובדה שהם נשלטים ע"י תאגידים גדולים – טענה שמדובר בהיצע וביקוש משחקת לידי הניאו-ליברלים. מחירים נקבעים ע"פ הצד החזק ולא ע"פ היצע וביקוש אוביקטיביים וחסרי פניות.
    בנושא אכילת בשר, כקרניבור מושבע אני מסכים עם הטענות שהועלו (והולך להתנחם בסטייק) אבל ראוי להן שיועלו בנפרד וישיגו השפעה רבה יותר.
    אישית אני חושב שהמלחמה באוליגרכיה העולמית / תאגידית / קולוניאליזם מודרני חשובה יותר ואפילו הכי חשובה.
    המשך חג חירות שמח.
    "חוק" היצע וביקוש איננו חוק כי אם תיאוריה שהופרכה ומופרכת אין ספור פעמים בעבר ובהווה.