מבדק תקשורתי חברתי-כלכלי 3
עלה ב-08/04/2008, 00:00 משך: 4:57 דקות 11 תגובות
אולפן |
המבדק התקשורתי השלישי של הטלוויזיה החברתית - תוכנית ביקורת על התקשורת בסוגיות חברתיות - מבקר שני נושאים:
1. את הביקורת שמפנה מדור המעורבות של Ynet כלפי הארגונים החברתיים בנוגע לטיפול בפליטים מאפריקה, במקום הפניית הביקורת אל מדיניות הממשלה.
2. את אופן הדיווח של עיתון "דה מרקר" לגבי עליית מחירי המזון בעולם, תוך התחמקות מביקורת על תרבות הצריכה המערבית. שפה: עברית
1. את הביקורת שמפנה מדור המעורבות של Ynet כלפי הארגונים החברתיים בנוגע לטיפול בפליטים מאפריקה, במקום הפניית הביקורת אל מדיניות הממשלה.
2. את אופן הדיווח של עיתון "דה מרקר" לגבי עליית מחירי המזון בעולם, תוך התחמקות מביקורת על תרבות הצריכה המערבית. שפה: עברית
שלום
תודה על ההתייחסות לכתבה של דה מרקר, מהרגע שראיתי אותה חשבתי לעצמי שהייתי רוצה לקרוא פרשנויות אלטרנטיביות.
אם הפורמט מאפשר, לדעתי זה יתרום אם במקרים כאלה תהיה התבססות על דבריהם של אנשי/נשות אקדמיה מזוהים או מומחים אחרים – או אפילו ריאיונות קצרים איתם
בהצלחה
מעניין וחשוב. תמשיכו ליצור את המבדקים האלה
ישר כח
כן ירבו מוצרי תרבות שכאלה
נהנתי מהכתבות קצרות ועניניות
הסרטון אדיר! מחייב תפוצה כלל ארצית/עולמית
אור לבן שמח וזוהר לכל הגוף
חג שמח
אני רוצה לבטא את הערכתי העמוקה למכלול בתשדיר 3 ,הגשה רהוטה ,עניינית, ממוקדת ובשפה המגיעה לכל ראש ולב.
סרטון האנימציה תמציתי ומקצועי וראוי לכל שבח.
בהצלחה תודה ולהשתמע
רפאל
http://www.truthout.org/docs_2006/042208A.shtml
כל הכבוד!
אורז זה חלבון מן החי? לא ידעתי.
קודם כל, אכן יוזמה יפה. ועכשיו לביקורת.
1. ההקדמה התאורטית: כמו שהיא מנוסחת, ובאורך הלא-מבוטל שלה כפתיח קבוע למבזק בן דקות ספורות, המשמעות שלה היא משהו כמו "אם אתם לא אקדמאים/ אקטיביסטים מקצועיים – אין לכם מה להקשיב". חבל, כי ההמשך דווקא שווה לכל נפש. הפתיח הזה יראה טוב מאוד בתחילת מאמר ב"מטעם".
2. ועכשיו לביקורת היותר קשה: בניגוד למבזק הקודם ששמעתי, המבזק הזה – כמו כלי התקשורת אותם הוא מבקר, אינו ממלא את תפקידו. במקום לחשוף את האופן בו התקשורת הממוסחרת "מתחזקת" את הסדר הקיים, הוא תוקף אותה על שאינה מבטאת את עמדת הארגונים לשינוי חברתי.
הדבר בולט כמובן בחלק בראשון של המבזק: הוא מגוייס להגן על הארגונים החברתיים המטפלים בפליטים מאפריקה מביקורת. ייתכן שהביקורת לא מוצדקת, אבל המשמעות היא שהמבזק הופך מכלי לביקורת חברתית לדובר של ארגונים מסוימים. כל ארגון זקוק לדוברת, אבל לא רק שאין זה תפקידו של המבזק, הדבר עשוי להרתיע צופות אפשריות, בפרט מהבלתי משוכנעות.
החלק השני אינו עוסק ביחצ"נות ארגונית, אמנם, אבל גם הוא אינו ממלא את התפקיד הדיווחים בתקשורת (לא רק בדה-מרקר) קושרים את העליה במחירי המזון (בין השאר) לעליה בצריכת בשר במזרח הרחוק, ולחדירת אורח החיים המערבי. בכך (במקרה זה) הם דווקא כן ממלאים את תפקידם, ומספקים הרבה "בשר" לארגונים למען זכויות בעלי חיים ובכלל לביקרת על צריכת מזון מן החי.
נכון, אין כאן הטפה שיטתית נגד צריכת בשר כמו הקטע מ"יומן חייתי", וטוב שכך. הקרניבור הממוצע פשוט לא יקרא הטפה כזאת. אפשר וצריך לתקוף את צריכת הבשר על בסיס הנתונים של "דה מרקר" וכלי תקשורת אחרים, במ-קום למתוח עליהם ביקורת דווקא ברגע בו הם משרתים אותנו.
בהתיחסות לדבריו של אורי,
האייטם הראשון מבקר את "Ynet-מעורבות" על כך שהם לא מבקרים את מחדלי הממשלה. כשכלי תקשורת המוני מבקר את הארגונים החברתיים ולא את האשם המרכזי – מדיניות הממשלה, הוא משרת ומשמר את השיח המרכזי בציבור ולכן הושמעה הביקרות. אפשר לראות גם את ה"טוק-בק" של המגיבים המתלהמים ב "Ynet-מעורבות" – שתפסו טרמפ על ביקורתו של הכתב.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3533514,00.html
זה קצת דומה לכך שהעיתונות (בעיקר בעבר) האשימה את המובטלים במובטלותם, ובכך יצרה אווירה כללית בציבור נגד מי שאינו עובד…
האייטם השני, מבקר את דה-מרקר לא על זה שהוא לא מדווח כי עליית המחירים קשורה בריבוי אכילת בשר, אלא בכך שהוא לא מבקר או מערער על התרבות המערבית שבאמצעות תאגידי המזון רוצה שעוד יותר אנשים יוכלו עוד יותר בשר.
מבחינת רוב הציבור – אכילת בשר היא דבר טבעי והעיתון משמר את הטבעיות הזו ואינו מערער על כך. בכך העיתון משמר את ההגמוניה הקפיטליסטית ובמקרה זה את תעשיית הבשר ואינו מבקר אותה כלל ועל כך טענותינו.
בנושא האמרת מחירי המזון – המחסור במזון בסיסי
דומה כי התעלמתם מגורם נוסף [גורמים] למחסור ועלית מחירי המזון הבסיסי בעולם [אורז, תירס, סויה וכתוצאה מכך גם מוצרי חלב].
הגורם הוא – הסבת שטחי עיבוד נרחבים לגידולים עבור דלק צמחי, כמו גם הפניית חלק מהגידולים עצמם לתפוקת ביו-דלקים. וכמובן, גם עלית מחירי הדלק [והמחסור בו] גם הם תורמים לתופעות של התייקרויות עולמיות, בכל תחום, כולל בייצור מזון.
ראשית כל המחמאות, הטלווזיה החברתית ממלאת משבצת שהייתה ריקה וחסרה בשיח התקשורתי.
לגבי שני הנושאים שסקרתם הפעם, אני חושב שאין צורך להשמע מצטדק ומצדיק את האירגונים החברתיים. ברור שהם עובדים להבדיל מהמדינה ששכחה את מטרותיה. לכן נראה לי נכון יותר להתמקד בכשלי המדינה אם מי שהוא לא מכיר את את מעשי הארגונים החברתיים הוא כנראה בחו"ל או עם I פוד על האוזניים.
הנושא השני יצר עירבוב בין הגנה על בעלי חיים והטענה של חוסר יעילות באכילת בשר ועליית מחירי המזון בעולם. אני חושב שצריך לטפל בנושאים האלו בנפרד.
עליית מחירי המזון נובעת מהעובדה שהם נשלטים ע"י תאגידים גדולים – טענה שמדובר בהיצע וביקוש משחקת לידי הניאו-ליברלים. מחירים נקבעים ע"פ הצד החזק ולא ע"פ היצע וביקוש אוביקטיביים וחסרי פניות.
בנושא אכילת בשר, כקרניבור מושבע אני מסכים עם הטענות שהועלו (והולך להתנחם בסטייק) אבל ראוי להן שיועלו בנפרד וישיגו השפעה רבה יותר.
אישית אני חושב שהמלחמה באוליגרכיה העולמית / תאגידית / קולוניאליזם מודרני חשובה יותר ואפילו הכי חשובה.
המשך חג חירות שמח.
"חוק" היצע וביקוש איננו חוק כי אם תיאוריה שהופרכה ומופרכת אין ספור פעמים בעבר ובהווה.