קול הנשים במסאפר יטא

כתבה | בשבועות האחרונים שלחנו את הצלמת והאקטיביסטית, רחלי שור, ואת האקטיביסטית נעמי נור צחור, לצלם את הנשים שחיות בכפרים של מסאפר יטא. חבל ארץ טרשי וסלעי שכ-1150 א.נשים חיים בו, רובם במערות טבעיות או חצובות, ומגדלים בו צאן וחקלאות לשימושם האישי. הבחירה ברחלי ובנור היתה ברורה. כשהן מביטות מבעד לעדשת המצלמה הן לא מצלמות "נשים פלסטיניות הנמצאות בהצטלבות מיקומי שוליים", ולא נשים מדוכאות ומוחלשות. הן יודעות להביט בכל אישה בזכות עצמה. הכתבה על הנשים שבמסאפר יטא היא עמדה ערכית מקצועית של הטלוויזיה החברתית. כגוף תקשורת אלטרנטיבי ועצמאי, שמטרתו פירוק מבני כוח דכאניים, אנחנו מתנגדות לפרקטיקות קולוניאליסטיות שמגדירות נשים כמוחלשות ושוליות. אנחנו רואות בנשים הפלסטיניות שחיות בשטחים הכבושים ובישראל שותפות למאבק הפמיניסטי לריסוק מבני כוח פוליטיים, ולאומיים. ביום העצמאות האחרון, באישון לילה, שעה שעם ישראל נופף במנגל ובדגלים, הוציא בחשאי בית המשפט העליון צו שמורה לגרש את הילידים מהבית שלהם. הכל התחיל כשמדינת ישראל הכריזה על 30 אלף הדונם הספציפיים כעל "שטח צבאי" והורתה לילידים לעזוב לאלתר את בתיהם. העובדה שמדובר בשטח כבוש ושהחוק הבינלאומי אוסר על כך, רק אתגרה את קובעי המדיניות ויועציהם המשפטיים ואלו טענו ש"סמכותו של המפקד הצבאי להכריז על שטחים סגורים בשטח הכבוש, הינה סמכות הגוברת על הוראות המשפט הבינלאומי". למרות שהדיון בנושא מתנהל בבתי המשפט כבר 22 שנים, לפתע אצה לו הדרך, לבית המשפט הגבוה, והוא הוציא את הודעתו, כמה סמלי, בערב יום העצמאות. השופט דוד מינץ, מתנחל בעצמו, הורה על סילוק א.נשים מהבית שלהם. עקירה של ילידים מהשורש. המפגש של רחלי ונור עם הנשים שחיות במסאפר הוא מפגש עם נשים שנושאות על גבן זהויות מורכבות, כל אחת והמשא שלה, הן מתמודדות בייחד ולחוד עם ההשלכות של גירוש, פירוק בית, הליכה אל הלא נודע, ומדינה אחת חזקה במיוחד שרואה בהן "אויב" מבעד לפרקטיקות מפלות ודכאניות. הכתבה הזו היא לכבודכן, דליה, היבא, זוהריה, מג'דה, קיפאח, היבא, סנא ופאריסה. שפה: ערבית כתוביות: עברית ערבית