תמלול הכתבה: שוברים שתיקה בהשקת חוברת עדויות חדשה
הלל אסף: אם אנחנו שואלים למה שברתי שתיקה, אז זה כי אני, הרגשתי שאני נמצא במציאות שמחוצה לה אף אחד לא מבין אותי. זאת אומרת, רק מי שאיתי ברכב סיור הזה שם, רק מי שעבר איתי את אותו יום, את הבוקר הזה עם המחסומים ואת הערב עם המעצרים, רק מי שהיה שם וראה את זה בעצמו מסוגל להבין אותי.
דורית רביניאן: יש, אני מאמינה, לאמת כוח כדי לשפר אותנו, לחזק אותנו, אולי הכרה במציאות יותר מורכבת, כי הכחשה והחרשה הם אינטרסים שרק לבעלי הון פוליטי, זה משרת רק את טובתם. טובת הציבור ושל העתיד של הדורות שיגדלו פה היא לדבר, לאוורר, לשאול את השאלות מחדש.
אבנר גבריהו: נכנסנו בלילה, כל המחלקה. זה היה מבצע גדודי, פשטו על כל הכפר, השתלטו על בית הספר. נכנסים בית בית, דופקים למשפחה בשתיים לפנות בוקר על הדלת. הם מתים מפחד. ילדות משתינות במכנסיים מרוב פחד. דופקים חזק. על הדלת יש אווירה שנשפיל אותם, אווירה קיצונית. נכנסים לבית והופכים את הבית.
הלל אסף: וזה מתחיל להקשות עליך. כי אתה חוזר הביתה, ואתה לא מספר. ואמא לא שואלת אותך וגם אם היא תשאל אותך, מה אתה תספר לה? אני אספר לה שנכנסו לככה וככה בתים ועצרנו ככה וככה אנשים? אז אתה לא מספר. חברים שלך, גם ככה הם או יודעים או לא רוצים לשאול. המועקה הרגשית שהרגשתי, זה מה שגרם לי לשלוח לאבא שלי ולבסוף לפרסם את זה בעדות אנונימית.
סוף תמלול הכתבה: שוברים שתיקה בהשקת חוברת עדויות חדשה
הוספת תגובה לכתבה