עבדו עלינו – סליחה!

תמלול הכתבה: עבדו עלינו – סליחה!

מגיש: בתחילת החודש התקיים אירוע, שבמציאות אחרת, מתוקנת יותר, היה יכול לפתוח את כותרות החדשות: יהודים מדרום אפריקה התנצלו בפני פלסטינים על תרומתם למחיקת כפרם. וזה הסיפור - הקרן הקיימת לישראל, גייסה לאורך השנים תרומות מיהודים ברחבי העולם, כדי לממן נטיעת עצים ויערות, לא פעם, על חורבותיהם של כפרים פלסטינים. אחד היערות הללו, הוא יער לביא, הסמוך לצומת גולני, שהוקם על חורבות הכפר הפלסטיני לוביה. בתחילת החודש הגיעה לישראל משלחת המייצגת 200 יהודים מדרום אפריקה, להתנצל בפני עקורי לוביה, על חלקם בהקמת היער.
עמר אע'באריה: אנחנו עכשיו בשכונת בה היה בית משפחת סלמות. כל האבנים בסביבה כאן, כפי שאמרנו קודם, הם הריסות בתים. ואנחנו בדרכנו לחלק העליון של הכפר, היכן שהיה המסגד ובית הספר ושאר השכונות.
עמר אע'באריה: אנחנו הקמנו את שלט המסגד, סביר להניח שהמסגד היה כאן עד 1948, ואז הוחרב. בזמנו, לוביה היתה הכפר האחרון שהתנגד לכיבוש אולם בסופו של דבר, תושבי לוביה כמו שאר אחיהם הפלסטינים אולצו לעזוב את המקום. מאז תחילת הנכבה ב-1948, הפלסטינים נעקרו אל מחוץ למולדתם, אל הפזורה והם עדיין חיים וסובלים במחנות הפליטים. הם חיים הרחק ממולדתם והרחק ממשפחותיהם וקרוביהם. האירוע הזה הוא תוצאה של תהליך ארוך שהתחיל לפני 5 שנים. התקיימה פגישה של עקורים מלוביה עם קבוצה מדרום אפריקה, שביקרה את הכפר לאחר שהבינו שהיער הזה הקרוי "יער דרום אפריקה" והם הפיקו סרט הקרוי "הכפר מתחת ליער". חברים בקבוצה עצירת קק"ל דרום אפריקה הבינו שהם היו שותפים בנטיעת היער הזה על חורבות הכפר.
רוזה מנוים: הכפר הזה, לובייה, היה מקום של חיים, חיו כאן משפחות, היו עצים, בארות מים ובתי תפילה. אנחנו, ילדיכם יוצאי דרום אפריקה, הגענו לכאן, לכפר הזה לובייה, להודות בעוול שנעשה לכם בהיסח הדעת על ידינו.
שרין אוסדין: זה היער שאנחנו נטענו. בין אם אנחנו אוהבים זאת או לא. בין אם ידענו או לא. הכסף שתרמנו לקק"ל קנה את הזרעים שגדלו לעצים האלו שמכסים את בתיכם, בארותיכם והמקומות הקדושים שלכם.
רוזה מנוים: מה שאנחנו חשבנו שהוא מעשה של רצון טוב הפך להשתלטות וגזל וסייע בהרס הכפר הזה. חוסר הצדק הזה נעשה על ידינו, בשמנו.
שרין אוסדין: אנחנו מעבירים לכם התחייבויות החתומות על ידי יהודים דרום-אפריקאים נוספים,
לפחות 200 יהודים דרום-אפריקאיים, שכמותנו, רוצים להנציח, להודות בעוול ולתת פיצוי סימבולי לאנשי ליביה ומשפחותיהם.
סול מוסקר: כיהודי דרום-אפריקאי אני רוצה להצהיר, שבין אם כילד או כמבוגר, תרמתי לקרן קיימת לישראל. תרומה זו ניתנה לפני שהבנתי את התפקיד האמיתי והנסתר ששיחק קק"ל בישראל-פלסטין.
נאיף אחמד חאג'ו: אני מוכן לקבל התנצלות מכל מי שחושב את עצמו שהוא היה גורם והוא יש לו השפעה על מה שקרה, ומה שהוא יכול להשפיע או לעשות פיתרון שייתן לי את זכויותיי על האדמות שלי שאני השארתי, או ההורים שלי השאירו לפני 67 שנים.

סוף תמלול הכתבה: עבדו עלינו – סליחה!