יום ראשון   27-09-2020
תמלול הכתבה: נורמליזציה ברמאללה?

נורמליזציה ברמאללה?
מגישה: משחק החתול והעכבר של המנהיגים סביב שולחן הדיונים הפוליטי, נראה חסר תוחלת מתמיד, אך יש המאמינים כי על הציבור לקחת חלק פעיל במפגשים שיובילו לניסוח הסכם פיוס בין העמים. מפגש כזה בן יומיים התקיים בשבוע החולף, ברמאללה ומזרח ירושלים.

קריינות: הצטרפתי לנסיעה לרמאללה לקונגרס שלום בהובלה של אזרחים ישראלים ופלסטינים. בניגוד לפעמים קודמות, הפעם נכנסתי בתיאום עם הצבא, ובליווי משטרתי של הרשות הפלסטינית. המפגש ברמאללה הוא המשך לסדרת מפגשים שבסופם ייחתם הסכם שלום בין האזרחים הישראלים לנתינים הפלסטינים.

גרשון פינקס: אני ימני, קשה לי להאמין שיגיעו למשהו. אני נמצא פה שלפחות בכורסאות בסלון של יום שישי אני אוכל להגיד שגם אני ניסיתי.

יובל: אני שירתי בצבא בגבעתי, בתור לוחם. בתור ישראלים שרוצים לסיים את הכיבוש, רוצים לחתור למקום של הסכם חשוב לבוא מאיזשהו מקום שאנחנו מבינים שהבעיה היא בסיטואציה. היא סיטואציה ששייכת לכולנו ואנחנו צריכים לפתור אותה ביחד, ולא במי אשם או לא אשם. זה שיח שהוא לא נגמר.

גרשון פינקס: אנחנו והם לעולם לא נוכל להיות בגובה העניים, לא בגלל שנאה ולא בגלל חישובים אחרים. באופן טבעי אנחנו יותר גדולים יותר חזקים ואי אפשר לבוא למשא ומתן ולהתחזות שאנחנו שווים.

אילן פפה: השפה שמשתמשים בה כדי לתאר למה יש סכסוך, והשפה שמשתמשים בה איך לפתור את הסכסוך, אין לה שום קשר לסכסוך. זו בעיה זאת אומרת, שאתה דבר על משהו במונחים שאין להם קשר למה שקורה לא פלא שלא קורה כלום. אפילו אנשים טובים אם הם משתמשים בשפה הלא נכונה, הם יותר מזיקים מאשר מועילים.

גרשון פינקס: אני לא קורא לזה הפרדה אתנית, למה הפרדה אתנית? הם היו פה כמונו נהיה מצב שאנחנו הרבה יותר מתקדמים מהם. הם רוצים היום מדינה, אין לנו שום בעיה, אני רוצה שתי מדינות לשני עמים ואני רוצה כמו שעוזיאל אומר, אני רוצה שאהבה תשרור. לא שאני מאמין בזה אבל זה מה שיהיה.
גילאים שלנו אנחנו צריכים לחפש אהבה.

מאיר עוזיאל: רק אהבה, וזה עבד הם הבינו והם רוצים לאהוב.
קריינות: בעוד שבאולם המפואר, לא הסכימו לדבר על העוול ההיסטורי וחוסר השוויון, בחוץ, התארגנה הפגנת זעם נגד הכנס, בטענה שמדובר בנורמליזציה - פעילות שמתעלמת מאי השוויון - מצג שווא מזיק של דו קיום, ונורמאליות, שמסתיר מציאות של הפרדה אתנית.

נירמן תמימי: זה המסר שלנו: ולא רוצים שום משא ומתן עם הישראלים. לא נחיה אתכם בשלום בזמן שהצעירים שלנו נהרגים ואחרים בכלא. אנחנו לא רוצים ישראלים באזור שלנו.
המנהיגים שלנו לא יכולים להעמיד לדין את הרוצחים של אחי רושדי החלל, במקום, הם מביאים את הישראלים לכאן. זכותי לבקש שכל הישראלים יצאו מכאן. כל המנהיגים שלנו חסרי אונים ולא יכולים להעמיד לדין את הרוצחים של אחי רושדי. במקום, הם מביאים את הישראלים לכאן. זכותי לבקש שכל הישראלים יצאו מכאן.

קריינות: השוטרים הפלסטינים מנעו מעיתונאים פלסטינים להיכנס ולסקר את האירוע, לנו נתנו לצאת ולהיכנס.

סאמר: הבעיה היא לא איתך אבל עם עיתונאים ישראלים שעובדים ברמאללה ובשטחי פלסטין. ואילו עיתונאים פלסטינים לא מורשים לעבוד בירושלים ובאזורים הכבושים מ- 48'.
הם לא מבדילים בין עיתונאי למפגין, לאזרח רגיל, מבחינתם כולנו אויבים, ואני אישית נפצעתי לא פעם ההפגנות. העיתונאים הפלסטינים לא מוגנים מפני האש של הכובש. כעיתונאים פלסטינים ננהג כמוכם ונסרב לכך שעיתונאים ישראלים ייכנסו לאדמות שלנו בלי שום ביקורת.

קריינות: אין פרטנר למו"מ ופיוס, כשיד אחד נושאת ונותנת, והשנייה- ממשיכה לאחוז ברובה. כשהמציאות היא הפרדה, פיוס יכול לצמוח רק מתוך מאבק משותף.
בזמן שברמאללה התקיימו שיחות שלום, בחברון התקיים כנס בסיסמא "כן למאבק משותף לא לנורמליזציה".

מגישה: אין ספק שמאבק משותף להפסקת הכיבוש והדיכוי, וחתירה לחופש ושוויון הם תנאים הכרחיים לפני כל דיבור על הסכם שלום.

סוף תמלול הכתבה: נורמליזציה ברמאללה?
 
 

הוספת תגובה לכתבה

לכתבה זו 2 תגובות באתר

  1. גיורא 18 בינואר, 2014  בשעה 19:52

    אל תשכחו שגם לפני שהם היו "מסכנים תחת דיכוי וכיבוש " ,כלומר עד 67 , הם איימו לזרוק אותנו לים.

  2. גיורא 18 בינואר, 2014  בשעה 19:52

    אל תשכחו שגם לפני שהם היו "מסכנים תחת דיכוי וכיבוש " ,כלומר עד 67 , הם איימו לזרוק אותנו לים.

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס