תמלול הכתבה: כניסה למורשים בלבד

מגישה: ועדיין עם איסורים והגבלות. מה הייתם עושים לו נאסר עליכם לנוע ברחוב הראשי בעירכם? התרחיש הדמיוני והבלתי נתפס לרובנו, מהווה מציאות עבור תושבי חברון הפלסטינים. רחוב השוהדא שהיה ציר מרכזי ותוסס בעיר, נחסם משנת 2000 לתנועת פלסטינים, אפילו לאלה שמתגוררים בו. כניסה למורשים בלבד - בכתבה הבאה:

קריינות: לא, לא מדובר ביום שבת אפילו לא ביום כיפור, כך נראה יום חול ברחוב השוהדא בעיר חברון. הרחוב ששמש עד לפני יותר מעשור כעורק מרכזי בלב העיר, נהפך לשומם.

חייל: אסור לך להיכנס.

מוסאא אבו השהש: למה?

חייל: זה החוקים. אני לא יכול להביא לך לעבור. פלסטינים לא עוברים. לפי החוק אני לא יכול להעביר אותך. זה אזור של יהודים.

קריינות: האינתיפאדה השנייה חזקה את מדניות ההפרדה שהנהיגה ישראל בין הפלסטינים למתנחלים, שבשיאה הגיעה לסגירת רחוב השוהדא בפני פלסטינים.

מוסאא אבו השהש: ניסיתי להיכנס עם קבוצה שאני מנחה לרחוב השוהדא, הבחינו בחזות שלי, שאני פלסטיני, ולפני שהחייל ראה את תעודת הזהות שלי, הוא מנע ממני להיכנס.

קריינות: עד לסגירתו,שימש רחוב השוהדא כעורק מרכזי בחברון, חיבר את מרכז העיר עם שאר השכונות וסיפק שירותים עירוניים חיוניים כמו תחבורה ציבורית, שוק מרכזי ומספר מבתי הספר הוותיקים בעיר.

עבדאלח'לק סדר: לפעמים (בשל המצב הכלכלי), אני מגיע למצב שאין לחם בביתי. אין לי מקור הכנסה שדרכו אוכל לספק אוכל לבני משפחתי. זו החנות שלנו, מדינת ישראל סגרה אותה בשנת 2002. זאת הייתה חנות לחפצי זכוכית, ואחרי שסגרה אותה ישראל, זרקו עליה המתנחלים חומר תבערה ושרפו אותה כליל.

קריינות: המציאות הבלתי נסבלת, גרמה לפלסטינים רבים לעזוב את המקום. כיום מעל לאלף יחידות דיור פלסטיניות עומדות ריקות וקרוב ל2000 חנויות ננטשו. מעט המשפחות שנשארו ברחוב, נאלצות לעבור בידוק קפדי בכל פעם שהן נכנסות אליו.

ג'מילה שלאילה (אום עבד): החייל שהבחין שאני אישה מבוגרת, ושרק לפי רגע נכנסתי לביתי ויצאתי, מבקש שוב לבדוק אותי. אם המכונה מצפצפת, אני צריכה לחזור על זה שוב. אותו הדבר עם הבת שלי, עם תיק בית הספר, היא נבדקת בהלוך ובחזור ועוברת כמה פעמים מתחת למכונת השיקוף. הדבר הזה מאוד מפריע לנו. אפילו כאן מול הבית היו מקרים בהם החייל קרא לי ושאל על החפצים שאני נושאת, זאת למרות הבידוק שעברתי לפני דקה.

קריינות: בצל כל המגבלות שחונקות את הפלסטינים באזור, הם גם נחשפים לאלימות קשה מצד המתנחלים.

עבדאלח'לק סדר: הם (המתנחלים) ירו על (מכלי המים) על הבית שלנו והבית השכן {..} פעם אפילו הרסו את דלתות הכניסה של הבית שלי, בכדי שהמתנחלים ישתלטו על הבתים שלנו, אבל אנחנו לא מוותרים על הבתים שלנו ונשארנו בהם.

ג'מילה שלאילה (אום עבד): המתנחלים כמעט על בסיס יומי דופקים בחוזקה על דלת הבית שלי ומעירים אותנו בבהלה, זורקים עלינו אבנים מהגגות, כשאני יורדת לרחוב הם מגדפים אותי באמירות נבזיות.

קריינות: בשנת 2004 כחלק ממאבקם של התושבים למען פתיחת הרחוב, הם עתרו לבג"ץ.

עו"ד לימור יהודה: בתשובה שנתנה המדינה לבג"ץ, היא אמרה שאיסורי תנועה לא יכללו איסור תנועה ברגל, זה היה תצהיר התשובה של המדינה לבג"ץ, ראינו שבעצם הדבר הזה לא מקוים בשטח ופנינו שוב לפרקליט הצבאי הראשי שבתחינה ענה לנו שמדובר בשגגה ושבעצם צריך לאפשר לפלסטינים תנועה רגלית. הדבר הזה התאפשר במשך שבוע, התאפשר לפלסטינים ללכת כמה פעמים ברחוב, זה היה בלווי צבאי כבד ואז לאחר מכן הצבא שינה את עמדתו, לאסור שוב על תנועה פלסטינית, גם רגלית.

קריינות: בהעדר סעד משפטי או תהליך מדיני באופק, יצאו הפלסטינים גם השנה להפגנת מחאה ודרשו לפתוח את הרחוב לתנועת פלסטינים.
מדינת ישראל הפכה את העיר העתיקה בחברון לכלוב בעבור פלסטינים רבים, ושכחה, שאפילו בנפשה של ציפור כלואה יש כמיהה לחופש.

מגישה: המעוניינים להיחשף מקרוב למציאות בחברון, מוזמנים להשתתף בסיורים המאורגנים על ידי ארגוני זכויות האדם. הסיור הקרוב יתקיים ביום שישי,
8 במרץ על ידי "שוברים שתיקה".

סוף תמלול הכתבה: כניסה למורשים בלבד
 
 

הוספת תגובה לכתבה

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס