יום שלישי   22-09-2020
תמלול הכתבה: ביקור סולידריות

תמלול כתבת פסטיבל סולידריות:

כתבת: פסטיבל סולידריות לשוויון וצדק חברתי מתקיים בסנימטק תל אביב פעם בשנה, ומוקרנים בו עשרות סרטים מהארץ ומהעולם. סרטים שיש בהם גיבורים וסיפורים בועטים. ככה בלי פילטר, מציגים לכם את המציאות כמו שהיא. 2020 גרסת הבמאים.

דני וילנסקי: אנחנו מקרינים מעל ל-40 סרטים. יש כ-20 סרטים בינלאומיים, כולם מהשורה הראשונה, שעוסקים בקשת רחבה של נושאים הקשורים בזכויות אדם. באמצעות קולנוע, תרבות ואומנות, בעיקר קולנוע. אנחנו לא רק במה ליוצרים, אלא אנחנו מרגישים חלק מהמאבקים השונים. ואנחנו נותנים גם ביטוי רחב מאוד לנושאי עוני ורעב גם בפסטיבל הזה.

דמות מהסרט: אני מרגיש כאילו כמו המורד. לא יודע, רחוק מאלו. אתה רואה את כל העיר וכל הכסף וכל הזה...

כתבת: אחד הסרטים המסקרנים בפסטיבל הוא מתחם חסן ערפה בתל אביב, שמביא את סיפורם של אנשים משולי החברה, שחיים במתחם נטוש ונאבקים עם קיומם. דמות מהסרט: לא, אני לא גר פה, אני עוסק במחזור של בקבוקים.

יואב גורפינקל: ליוויתי שם סיפורים של מספר אנשים שחיים במקום הזה. שלושה מתוך הגיבורים שליוויתי הם חסרי בית.

כתבת: הרי מתישהו יבנו שם גורדי שחקים ויפנו אותם. מה בעצם יעלה בגורלם של האנשים שחיים שם?

יואב גורפינקל: זאת באמת הבעיה, כי אף אחד לא דואג להם, לאף אחד לא אכפת. ואחרי שבונים את הגדלים, גם ברגע שיש כבר מקום מסודר אז אומרים להם "תלכו מפה".

דמות מהסרט: אחי, יש לי חדשות רעות. אבא שלנו נפטר. דמות נוספת מהסרט: אחי... אחי! דמות מהסרט: הוא דרך על מסמר, הוא הלך למרפאה אבל לא הצליחו לעזור לו. הוא מת מטטנוס. דמות נוספת מהסרט: אחי...

כתבת: "פיש טייל". סרטה של הבימאית עמנואל מאייר, מביא את סיפורם של מהגרים הנלחמים על קיומם הכלכלי והפיזי, והכל למען הקמת בית ועתיד טוב יותר עבור ילדיהם.

דמות מהסרט: אני רוצה לעשות את כל מה שאפשר כדי לתת חיים טובים לילדים שלי. כי אם את מביאה ילדים לעולם, זה אומר ש... את מסוגלת לדאוג להם, לכן את מביאה אותם לעולם.

עמנואל מאייר: הסרט שהוא מעקב של מעל 10 שנים אחרי משפחה של מהגרי עבודה מגאנה, שחיים בישראל. ובעצם האישה בזוגיות הזו לא כ"כ מאמינה יותר בעתיד של אפריקה, בעוד שהגבר מאוד מאוד מאמין בעתיד של אפריקה וחולם לחזור לשם.

כתבת: הגיבור שלך ג'וני בחר לבוא מאוגנדה לכאן. למה לעשות את זה?

עמנואל מאייר: באמת הרבה מהסיפורים שאנחנו רגילים לשמוע לגבי אפריקה או לגבי פליטים או מהגרים מאפריקה, זה סביב מלחמות. ופה זה לא המקרה, זה אזור אפור יותר. זה אנשים שברחו או עזבו את המדינה שלהם כדי לנסות לשפר את המעמד, את העתיד. אז כל היציאה לדרך פה היא ממקום כלכלי יותר מאשר מכל מקום אחר.

אימרי קלמן: הנושאים האלה באים לידי ביטוי בסדר היום הציבורי בצורה שלילית וכואבת, ולייצר את זה בצורה פסטיבלית ואומנותית וקולנועית זה לגשת לנושאים בצורה קצת יותר חיובית, ואני חושב שזה גישה נכונה.

כתבת: למה בעצם באת לפסטיבל הסולידריות?

רעיה ירון: כי אני סולידרית, כשם הפסטיבל, אני סולידרית עם הנושאים שהפסטיבל מציג. אז זו הזדמנות כביכול חגיגית שאולי יבואו גם אנשים אחרים שמתעניינים בקולנוע ולאו דווקא בזכויות אדם.

כתבת: מסתדר שפסטיבל יש, אבל זכויות אדם אין.

סברין אבו כף: מי שמצלמים את הסרטים הם אלו שגרים ממש באותו הכפר המתועד. הבמאי או הצלם הוא תושב של הכפר המצולם, הוא חווה את האירועים שהוא מצלם ואת הסיפור שהוא מספר לאנשים. זו אחת המטרות החשובות של הפרויקט, לצד תיעוד כל ההפרות שמתרחשות באותם כפרים.

כתבת: "מוכרים" הוא פרויקט נוסף שמוקרן בפסטיבל סולידריות, ומציג מקבץ סרטים שנעשו על ידי תושבים בדואים בכפרים הלא מוכרים שבנגב, שמציגים תמונת מצב עדכנית על שגרת חייהם.

דמות מהסרט: השמש מייצרת לנו חשמל. בחורף, כשעוברים יומיים-שלושה בלי שמש אין חשמל בכלל, הכפר כולו בחושך.

זק אוזמן: אני חושב שדרך הסרט, זה די קל להעביר את המסר לכולם. לא כולם הכירו את המציאות, אז דרך המדיה והאינטרנט, אפשר לגלות את המציאות.

כתבת: מה אתה חושב שהמסר של פסטיבלים כאלה?

זק אוזמן: מודעות, כמובן. על הכול, לצדק. אנשים מתעניינים באנשים. את יודעת, ככל שאנחנו יודעים יותר, יש לנו יותר חכמה. כתבת: אז אתה חושב שיש עוד תקווה בשבילנו כאן, לצדק? זק אוזמן: למה לא? כן.

סוף תמלול הכתבה: ביקור סולידריות
 
 

הוספת תגובה לכתבה

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס